רבי יהודה אריה לייב אלתר - מגור

תולדות חייו

נולד בכ"ט בניסן ה'תר"ז (1847) בוורשה, ונקרא תחילה יהודה לייבוש. אביו, רבי אברהם מרדכי אלתר, היה בנו של רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"ם", מייסד חסידות גור. אמו אסתר הייתה בתו של רבי חנוך העניך לנדשטיין. כשהיה בן שנתיים נפטרה אמו, וכשהיה כבן תשע נפטר גם אביו. מאז גדל בבית סבו בגור. סבו, "חידושי הרי"ם", היה רבו המובהק והשגיח בעצמו על חינוכו. הוא שכר לו מלמד וקבע לו סדרי לימוד תובעניים, והנכד נודע עוד בצעירותו בהתמדתו ובחריפותו. בגיל חמש עשרה, בשנת ה'תרכ"ב (1862), נשא את יוכבד רבקה לבית קאמינר. לאחר פטירת סבו בשנת ה'תרכ"ו (1866) ביקשו רבים מהחסידים שימלא את מקומו. הוא סירב בשל גילו הצעיר, וההנהגה עברה לרבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר. לאחר פטירתו של רבי חנוך העניך בשנת ה'תר"ל (1870) קיבל עליו, בהיותו כבן 23, את הנהגת חסידות גור, וכיהן גם כרב העיר. בימיו גדלה החסידות מאוד והגיעה לשיא פריחתה, ורבבות חסידים נהרו לחצרו. נהג בענווה: לא ישב בראש השולחן, מנהג שנשמר בגור עד היום, וסירב לקבל ממון מחסידיו. פרנסתו באה מחנות שניהלה אשתו. אחרי פטירת אשתו הראשונה בשנת ה'תר"ס (1900) נשא את רייזל, בתו של רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ. חידושיו על התורה ועל המועדים, שכתב במשך שנים רבות, נדפסו לאחר פטירתו על ידי בניו וחתניו. הם נקראו "שפת אמת" על שם הפסוק "שפת אמת תכון לעד", שכתב כשבועיים לפני פטירתו. ספר זה נחשב לאחד מספרי היסוד של מחשבת החסידות. כמו כן נדפסו חידושיו על הש"ס, בעיקר על סדרי מועד וקדשים, ובהם "שפת אמת על הש"ס". נדפסו גם פירושיו על תהלים, על מסכת אבות ועל ההגדה, ליקוטים מתורתו המוקדמת וקובץ מכתבים. חלק מחידושיו על הש"ס אבדו בשואה. בין תלמידיו וחסידיו היו רבי אברהם רבינוביץ מפורוסוב, רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמן מפיליץ ורבי פנחס אליהו רוטנברג מפילצה. מבניו נודעו רבי אברהם מרדכי בעל "אמרי אמת", שמילא את מקומו כאדמו"ר גור, ורבי משה בצלאל, רבי נחמיה ורבי מנחם מנדל אלתר. נפטר בה' בשבט ה'תרס"ה (1905) בביתו בגור, ונקבר בבית העלמין בגור לצד סבו, "חידושי הרי"ם". על שמו נקראת ישיבת "שפת אמת" בירושלים, שנוסדה בשנת ה'תרפ"א (1921).