רבי יהודה הכהן רבין זי"ע

תולדות חייו

נולד בז' באדר א' ה'תרע"ט (1919) בעיר בוכרה (אוזבקיסטן), לאמו מרים ולאביו רבי חזקיה הכהן רבין, הרב הראשי ואב בית הדין של בוכרה. משפחתו הייתה משפחת רבנים ודיינים בבוכרה. סבו היה רבי יצחק חיים הכהן רבין, ובין אבותיו היה רבי פנחס הכהן רבין, שכונה "הגדול". בילדותו למד בתלמוד תורה בבוכרה, עד שהשלטון הבולשביקי סגר אותו, ומאז המשיך ללמוד אצל אביו. בגיל אחת עשרה יצא עם אביו לארץ ישראל דרך פרס. הם שהו שם כשלוש שנים, ובתקופה זו למד אצל רבי אהרן ממן. כשהגיע לירושלים נכנס ללמוד בישיבת פורת יוסף אצל רבי יעקב עדס. בזמן מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט עבר לישיבת שערי ציון, ושם למד אצל רבי עמרם אבורביע. אחר כך למד בכולל שייסד אביו, והוסמך לרבנות ולדיינות על ידי רבי עובדיה הדאיה. על כתב הסמיכה חתמו גם רבי יעקב עדס, הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל והרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. נשא לאשה את דבורה, בת מיכאל ויפה פחלא. כל ימיו גר בשכונת הבוכרים בירושלים. במשך כארבעים שנה פרנסתו הייתה שחיטה ובדיקה, והוא שימש גם מוהל. הוא עסק בהלכה ובדיינות, ונחשב לאחד מרבני עדת הבוכרים בארץ. התפלל בבית הכנסת "בבא תמה" של העדה, ושם דרש ומסר שיעורים. הוא גם הנהיג את תעניות השובבים המסורתיות. לזכר אביו ייסד את בית הכנסת ובית המדרש "עטרת חזקיהו" בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים. הוא ייסד גם את "איגוד בני הישיבות יוצאי בוכרה", שהוציא לאור את סדרת ספרי הזיכרון "תפארת בנים". חיבר כמה ספרים: "משנת רבי אליעזר" (ה'תשכ"ט, 1969) על משנתו של התנא רבי אליעזר בן יעקב; "חסד ואמת", תפילות ודינים לאבלים; "עונג שבת ויום טוב", שירי שבת ומועד לפי מנהג בוכרה; "סדר הפורים המשולש", על הלכות פורים המשולש; "משנת יהודה" (ה'תש"ן, 1990), על מאמרי רבי עקיבא, רבי מאיר ורבי שמעון בר יוחאי, בצירוף כללי הוראה; ו"זרח כוכב מיעקב", על תולדות משפחת רבין ורבני בוכרה. בשנת ה'תשנ"ב (1992) ההדיר והוציא לאור את ספר אביו "עטרת חזקיהו - מזכרת הגיטין". נפטר בירושלים ביום הראשון של חג הסוכות, ט"ו בתשרי ה'תשס"ב (2001), בגיל שמונים ושתיים, ונקבר למחרת בהר המנוחות. לזכרו יצא לאור הספר "מלכות יהודה" (ה'תשס"ב).