רבי הלל הלוי זי"ע - מפאריטש

תולדות חייו

רבי הלל הלוי מאליסוב, הידוע בכינוי רבי הלל מפאריטש, נולד בשנת ה'תקנ"ה (1795) לאביו רבי מאיר. גדל ולמד בעיירה חומץ שליד מינסק (בלארוס). כבר בגיל שלוש עשרה היה בקי בש"ס ובפוסקים ולמד קבלה, וכינוהו "העילוי מחומץ". את דרכו בחסידות החל אצל רבי מרדכי מצ'רנוביל, ורבו המובהק היה רבי אברהם דב מאבריטש. לאחר שלמד את ספר התניא נמשך לחסידות חב"ד. את רבי שניאור זלמן מלאדי לא זכה לראות, אך ראה את עצמו חסיד שלו, של בנו רבי דובער (האדמו"ר האמצעי) ושל רבי מנחם מענדל מליובאוויטש בעל ה"צמח צדק". האדמו"ר האמצעי מינה אותו למשפיע ושלח אליו אברכים צעירים להדרכה בעבודת ה'. כיהן כרב בעיירה פאריטש, ועל שמה נודע. מאוחר יותר, לאחר שרבי ברוך מרדכי אטינגר עזב את בוברויסק, נתמנה לרב החסידים ולאב"ד בעיר, לצד רבי אליהו גולדברג, רבם של המתנגדים. במשך שנים נדד בכפרים ובמושבות החקלאיות של היהודים בחבל חרסון. הוא אסף שם כספים לפדיון שבויים ולאספקת מזון כשר לחיילים יהודים, היה למנהיג רוחני לרבבות מתושבי המושבות ולימד את תורת החסידות גם לפשוטי העם. בחיבוריו ביאר בעיקר את מאמרי האדמו"ר האמצעי והצמח צדק. ספרו "פלח הרמון", על ספרי התורה ועל שיר השירים, נשען במידה רבה על מאמריהם. כתב גם ביאורים ל"קונטרס ההתפעלות" ול"שער היחוד" של האדמו"ר האמצעי, שנחשבים קשים להבנה בלעדיהם. מאמריו לחגים נלקטו בידי תלמידו רבי לוי יצחק שימנוביץ ונדפסו בווילנה בשנת ה'תרל"ו (1876). מלבד אלה חיבר את "מאמרי ההשתטחות" ואת ההקדמה לספר "דרך חיים". בשנת ה'תשפ"ב (2022) פרסמה ספריית חב"ד סריקות של כרכים אחדים מכתבי היד שלו. הוא חיבר גם יותר מעשרה ניגוני חב"ד, ובהם "הניגון הגדול" ו"הניגון הארוך". בין תלמידיו היו רבי לוי יצחק שימנוביץ ורבי ישראל איסר יעקב קלאצקין. בנו רבי זלמן נפטר בחיי אביו, ורבי הלל גידל את נכדו רבי פנחס. חתנו היה רבי רפאל מרדכי שניאורסון. בתשעה באב ה'תרכ"ד שהה בניקולאייב וצם אף שחש חולשה. הוא ביקש שיסיעו אותו במהירות לחרסון, כדי שלא יצטרך לנסוע ביום שישי, והגיע לשם לפני חצות של ליל שישי. למחרת, בשבת י"א באב ה'תרכ"ד (1864), נפטר בחרסון ונקבר בה. קברו משמש מקום תפילה, ובשנת ה'תשע"ז (2017) נבנה עליו אוהל.