רבי דוד דיין זי"ע

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תרצ"ב (1932) בירושלים לרבי יעקב משה דיין ולחביבה. אביו נולד בארץ ישראל למשפחה שמוצאה ממרוקו, ואמו עלתה מעיראק. נשא לאישה את מרים, בתו של רבי דוד שלוש, רבה של נתניה. בנעוריו למד בישיבת שערי ציון בירושלים אצל הראשון לציון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, שהסמיך אותו להוראה. למד גם בישיבת מרכז הרב, שם הושפע ממשנתו של רבי אברהם יצחק הכהן קוק, ובמכון החינוכי של רבי יעקב ברמן. רבי אליעזר יהודה ולדנברג בעל "ציץ אליעזר" הסמיך אותו להוראה על פי המלצתם של רבי עובדיה הדאיה ורבי עובדיה יוסף. לאחר לימודיו לימד גמרא בישיבת שערי ציון. בשנת ה'תשי"ב (1952) החל לכהן כרב שכונה בתל אביב, ובאותה שנה קיבל פרס ממשרד הדתות. באותה תקופה היה ממייסדי אגודת הרבנים הספרדים. בשנת ה'תשי"ח (1958) התמנה לרב הקהילה הספרדית בלימה, בירת פרו. בחודש תשרי ה'תשכ"ד (אוקטובר 1963) נבחר לרבה הראשי הספרדי של צפת, לאחר שהעירייה פרסמה מכרז לתפקיד. הוא הגיע לעיר בתחילת שנת 1964 והוכתר בבית הכנסת אבוהב. משרד הדתות והרבנות הראשית לא הכירו אז במינויו, ורק בשנת ה'תשל"ב (1972), לאחר פטירתו של רבי יהושע פיטוסי, נבחר רשמית לרב העיר צפת. בצפת פעל להעמדת דור של רבנים ודיינים מבני העדות הספרדיות. לשם כך ייסד את כולל הרשב"י במירון ואת כולל הכותל בצפת, ורבי אליהו ביטון, לימים רבה של יראון, היה מתלמידיו הראשונים בכולל הרשב"י. נפטר בליל שמחת תורה ה'תשמ"ח (1987), כבן 55, ונקבר בצפת. לבקשתו ייסדה אלמנתו בצפת את תלמוד התורה "צמח דוד" ועמדה בראשו שנים רבות. בית הכנסת "היכל דוד" בשכונת גן הדר בצפת נקרא על שמו.