
רבי גרשון חנוך העניך ליינר זי"ע - מראדזין
בעל התכלת
נולדכא בסיון ה'תקצ"ט, 03/06/1839 למניינם
נפטרד בטבת ה'תרנ"א, 15/12/1890 למניינם·ראדזין
נטמןבית העלמין היהודי, ראדזין
האדמו"ר השלישי בשושלת איזביצה-ראדזין, מחדש מצוות התכלת בציצית ומחבר סדרי טהרות וסוד ישרים.
קשרים
- אביו
- רבי יעקב ליינר
- בני/בנות זוג
- הדסה, בת רבי יוסף גלרנטר מהרובישוב
- תלמידיו
- רבי משה אליהו הלפריןרבי מנחם מנדל נייא מצויזמיר
מקומות בהם פעל
- ראדזיןאדמו"ר ורב העיר (1878–1890)
- אוסטרוב מזובייצקהרב העיר (1887–1887)
תמצית ביוגרפית
נולד בכ"א בסיון ה'תקצ"ט (1839) לאביו רבי יעקב ליינר. היה נכדו של רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה בעל "מי השילוח", ורשם את דברי תורתו. היה חריף ובקי בנגלה ובנסתר, ורכש גם ידיעות ברפואה, בכימיה, בהנדסה ובזואולוגיה, וידע שפות רבות. לאחר פטירת אביו בט"ו באב ה'תרל"ח (1878) הוכתר לאדמו"ר השלישי בשושלת איזביצה-ראדזין, ושימש גם רב העיירה ראדזין (פולין). בשנת ה'תרמ"ז (1887) נבחר לרב אוסטרוב מזובייצקה, אך עזב את הרבנות לאחר זמן קצר. נודע בעיקר בזכות חידוש מצוות התכלת בציצית. הוא ביקר באיטליה ולמד שם על תעשיית הצבע, וזיהה את החילזון עם הדיונון. משנת ה'תרמ"ח (1888) הפיק חוטי תכלת, והתכלת התקבלה בעיקר בקרב חסידיו. בהקדמה לספרו כתב שלכל יהודי יש זכות לחדש בדברי תורה. בין חיבוריו: "סדרי טהרות", "סוד ישרים" על המועדים, "תפארת החנוכי" על הזוהר ו"ארחות חיים". בענייני התכלת חיבר את "שפוני טמוני חול", "פתיל תכלת" ו"עין התכלת". נפטר בד' בטבת ה'תרנ"א (1890) בראדזין ונקבר בבית העלמין שם. בנו רבי מרדכי יוסף אלעזר מילא את מקומו.
תולדות חייו
רבי גרשון חנוך העניך ליינר נולד בכ"א בסיון ה'תקצ"ט (1839) לרבי יעקב ליינר. אביו היה בנו של רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה בעל "מי השילוח", מייסד חסידות איזביצה. כבר בצעירותו נודע כעילוי. הוא היה מקורב לסבו ורשם את דברי תורתו. לצד גדלותו בתלמוד, בפוסקים ובקבלה למד לטינית, רפואה ומוזיקה, ואף נהג לתת מרשמים רפואיים לחסידיו. נשא לאשה את הדסה, בתו של רבי יוסף גלרנטר מהרובישוב. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תרל"ח (1878) מונה לממלא מקומו באדמו"רות איזביצה-ראדזין וברבנות העיירה ראדזין פודלסקי. הוא עמד בראש החסידות כשתים עשרה שנה. הוא המשיך בדרכה המיוחדת של חסידות איזביצה, ומספר חסידיו הגיע לאלפים. בשנת ה'תרמ"ז (1887) נבחר לרבה של אוסטרוב מזובייצקה. הוא עזב את המשרה לאחר זמן קצר, ככל הנראה משום שהתמסר לחקר התכלת. חיבורו התלמודי הגדול "סדרי טהרות" נועד לשמש גמרא לסדר טהרות, שאין עליו תלמוד בבלי. בחיבור זה ריכז את החומר התלמודי הנוגע למסכתות הסדר וערך אותו בסגנון הגמרא. רק שתי מסכתות, כלים ואהלות, יצאו לאור. החיבור עורר פולמוס בליטא, הן בשל צורתו והן בשל השגותיו על הגר"א. בתחום החסידות חיבר את "סוד ישרים" על המועדים ואת "תפארת החנוכי" על הזוהר. הוא חיבר גם את "ארחות חיים" על צוואת רבי אליעזר הגדול, ובו פירוש על "עשר מילין דחסידותא". חידושים רבים שלו על התלמוד הבבלי והירושלמי ועל הרמב"ם לא נדפסו. עיקר פרסומו בא לו מחידוש מצוות התכלת בציצית. משנת ה'תרמ"ז (1887) עסק בזיהוי החילזון. הוא ביקר באיטליה ולמד שם על הפקת צבע מבעלי חיים ימיים, והגיע למסקנה שהחילזון הוא הדיונון המצוי. את שיטתו פירש בחיבורים "שפוני טמוני חול", "פתיל תכלת" ו"עין התכלת", ובהם השיב לרבנים שחלקו עליו. משנת ה'תרמ"ח (1888) החל לייצר חוטי תכלת. שיטתו לא נתקבלה ברוב הציבור, והתכלת נתפשטה בעיקר בקרב חסידיו, שממשיכים במנהג זה עד היום. בין תלמידיו נמנו חסידו המובהק רבי משה אליהו הלפרין ורבי מנחם מנדל נייא מצויזמיר. נפטר בד' בטבת ה'תרנ"א (1890) בראדזין ונקבר בבית העלמין המקומי. בנו היחיד, רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר, מילא את מקומו. חלק מהחסידים נהו אחרי אחיו, רבי אברהם יהושע השל ליינר מחלם.
ספריו13
- ארחות חיים
- דלתות שער העיר
- ההקדמה והפתיחה
- חידושי החנוכי
- מאמר שלש תשובות
- סדרי טהרות
- סוד ישרים
- עין התכלת
- עשר מילין דחסידותא
- פתיל תכלת
- שער האמונה ויסוד החסידות
- שפוני טמוני חול
- תפארת החנוכי