י

רבי יעקב ליינר זי"ע - מראדזין

אחרוניםחסידים

נולדטומשוב לובלסקי

נפטרטו באב ה'תרל"ח, 14/08/1878 למניינם·דרוסקניניקאי

נטמןרטניצה

האדמו"ר השני בשושלת איזביצא-ראדזין, שהעביר את חצרו לראדזין, מחבר "בית יעקב" על התורה.

קשרים

בני/בנות זוג
חוה, בת רבי דוד מטישביץמרים לבית אברמזוןיוטא, בת רבי צבי הירש קנטלבוגן
ילדיו
רבי גרשון חנוך העניך ליינר זי"ע - מראדזיןרבי אברהם יהושע העשל ליינר מחלם

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בטומשוב לובלסקי (פולין) לאביו רבי מרדכי יוסף ליינר בעל "מי השילוח", מייסד חסידות איזביצא. למד אצל אביו, ובצעירותו נסע עמו אל רבי מנחם מנדל מקוצק. לאחר פטירת אביו בטבת ה'תרי"ד (1854) מילא את מקומו כאדמו"ר באיזביצא. בשנת ה'תרכ"ז (1867) העביר את חצרו לראדזין (פולין), וכך היה הראשון שהנהיג את עדתו שם. חיבורו העיקרי הוא "בית יעקב" על התורה, ומלבדו נדפסו "בית יעקב הכולל" ו"ספר הזמנים". כתבים רבים שלו אבדו בשואה. נפטר בט"ו באב ה'תרל"ח (1878) בדרוסקניניקאי (ליטא), לשם נסע לקבל טיפול רפואי, ונקבר בעיירה הסמוכה רטניצה. על קברו הוקם אוהל. אחריו מילא את מקומו בנו רבי גרשון חנוך העניך מראדזין.

תולדות חייו

רבי יעקב ליינר נולד בטומשוב לובלסקי שבפולין הקונגרסאית. אביו היה רבי מרדכי יוסף ליינר בעל "מי השילוח", מייסד חסידות איזביצא, ואמו הייתה טובה. על שנת לידתו יש מחלוקת: יש מקורות שכותבים ה'תקע"ה (1814), ואחרים ה'תקע"ח (1817). את עיקר תורתו קיבל מאביו, ובצעירותו נסע עמו אל רבי מנחם מנדל מקוצק. במשך שנים התגורר סמוך לאביו באיזביצא, ולתקופה מסוימת ישב גם בטישביץ. אשתו הראשונה הייתה חוה, בתו של רבי דוד מטישביץ, שנפטרה בכסליו ה'תרי"ד (1853). אחר כך נשא את מרים לבית אברמזון. אשתו השלישית הייתה יוטא, בתו של רבי צבי הירש קנטלבוגן מסלאוויטש. מאשתו הראשונה נולדו בנו רבי גרשון חנוך העניך, שמילא את מקומו בראדזין, ובנו רבי אברהם יהושע העשל, שהנהיג לימים חצר חסידית בחלם, וכן בנות. מנישואיו האחרים נולדו לו בנים ובנות נוספים, ובהם רבי ירוחם מאיר, רבי מרדכי יוסף ורבי גדליה. לאחר פטירת אביו בז' בטבת ה'תרי"ד (1854) עלה על כס האדמו"רות באיזביצא. חלק מחסידי אביו לא קיבלו את הנהגתו ונהו אחר רבי יהודה ליב איגר מלובלין. לעומתם, אחיו רבי שמואל דוב אשר נעשה לחסידו, ולימים ייסד חצר בביסקוביץ. בשנת ה'תרכ"ז (1867) העביר את חצרו מאיזביצא לראדזין, והנהיג שם את עדתו עד פטירתו. הוא נודע במתינותו ובסבלנותו, והרבה לתת סגולות, בעיקר לרפואה. חיבורו העיקרי הוא "בית יעקב" על התורה, ובו הרחיב את דרכו של אביו בעבודת ה'. בשנת ה'ת"ר (1900) נדפס בוורשה החלק על ספר בראשית בידי בנו רבי גרשון חנוך העניך, שצירף לו הקדמה ארוכה. אחריו נדפסו בלובלין החלק על ספר שמות והחלק על ספר ויקרא, ושאר החלקים אבדו בשואה. "בית יעקב הכולל" כולל דרשות משנות ה'תרכ"א-ה'תרכ"ב (1861-1862), שבנו העלה על הכתב לבקשתו, ונדפס בלובלין בידי חתנו רבי שלמה קלעפפיש. ב"ספר הזמנים" קיבץ מאמרים על המועדים, ומתוכו נדפסו רק ההגדה של פסח והמאמרים על שבועות. בסוף ימיו נסע לקבל טיפול רפואי בעיירת המרפא דרוסקניניקאי שבליטא, ושם נפטר בט"ו באב ה'תרל"ח (1878). הוא נקבר בעיירה הסמוכה רטניצה, ועל קברו הוקם אוהל. אחריו מילא את מקומו בראדזין בנו רבי גרשון חנוך העניך.

ספריו3

  • בית יעקב
  • בית יעקב הכולל
  • ספר הזמנים

קישורים חיצוניים