רבי גדליהו אהרון קעניג זי"ע

תולדות חייו

נולד בכ"ז בניסן ה'תרפ"א (1921) בירושלים. אביו, רבי אלעזר מרדכי קניג, היה חסיד קוז'ניץ (פורישוב) שמשפחתו באה מלודז', ומחבר הפירוש "רוקח מרדכי" על "שאילתות דרב אחאי". אמו הייתה אסתר פרומט לבית וינברג. בצעירותו למד בישיבת "תורת אמת" בירושלים. לאחר תקופה של חיפוש רוחני הכיר את רבי אברהם שטרנהרץ, מזקני חסידי ברסלב, ונעשה לתלמידו ולחסיד ברסלב. רבי אברהם היה רבו המובהק, ובשנים הבאות מסר בשמו תורות ושיחות רבות ששמע ממנו. התגורר בבתי ויטנברג שבסמוך לשכונת מאה שערים בירושלים. לאחר פטירת רבו המשיך להפיץ את כתבי רבי נחמן מברסלב, והיה מראשוני רבני ברסלב שמסרו שיעורים בתורת ברסלב בעברית. בשיעוריו השתתפו גם אנשים מחוץ לציבור החרדי. נודע במכתבי התשובה הארוכים, לעתים בני עשרות עמודים, ששלח לפונים אליו, ובהם הביא מדברי רבו. בשנת ה'תשכ"ז (1967) ייסד את אגודת "נחל נובע מקור חכמה" (ננמ"ח), שמטרתה להחיות את היישוב הדתי בגליל העליון ולהקים בצפת קהילה של חסידי ברסלב. לדבריו קיבל את המשימה מרבו, שאמר שהגאולה תלויה בכך. רוב המוסדות שתכנן הוקמו לאחר פטירתו בידי בניו ותלמידיו. חיבורו "חיי נפש" (ה'תשכ"ח, 1968) נכתב כתשובה לשאלה על ההתקשרות לצדיקים בשעת התפילה. מכתביו משנים ה'תש"ך-ה'תש"ם (1960-1980) נאספו בסדרת "שערי צדיק" בעשרה כרכים, שבניו החלו להוציא לאור בשנת ה'תשע"ב (2012). חיבורים נוספים שלו, ובהם "שפת הנחל", נותרו בכתב יד. הוא גם ההדיר והוציא לאור כתבי ברסלב פחות מוכרים. אשתו הייתה יהודית, בת דוד משה ערנטרוי. בנו רבי אלעזר מרדכי קניג עמד אחריו בראש הקהילה והמוסדות בצפת, ולאחר פטירתו ירש את מקומו אחיו רבי נתן אפרים קניג. בתו הינדא רבקה הייתה אשת רבי משה קרמר. למרות מצבו הבריאותי הרעוע יצא למסע לגיוס כספים לאגודה בארצות הברית ובאירופה. בכ"ג בתמוז ה'תש"ם (1980), בעת דרשה שנשא במנצ'סטר שבאנגליה, חש ברע ונפטר דקות אחדות לאחר מכן. נקבר בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.