רבי אריה ליב גינצבורג זי"ע - שאגת אריה

תולדות חייו

רבי אריה ליב גינצבורג נולד בשנת ה'תנ"ה (1695) לאביו רבי אשר, ששימש רב גליל מינסק. סבו היה רבי ליב, שכונה "בעל התוספות" בשל חריפותו ובקיאותו, ומשפחתו התייחסה גם לבעל "משאת בנימין". גדל בגליל מינסק, ועוד בצעירותו נודע כעילוי. בבגרותו סייע לאביו בהנהגת עניני הרבנות במינסק, ובשנת ה'ת"ץ (1730) לערך ייסד בעיר ישיבה, שנודעה בדרך הלימוד שלו - דרך הפלפול והחילוקים. לאחר מחלוקת עם רב העיר, רבי יחיאל הלפרין בעל "סדר הדורות", עזב את הנהגת הישיבה בשנת ה'תק"ב (1742) ומינה את רבי רפאל הכהן כממלא מקומו. אחיו רבי אברהם כיהן לימים כרב גליל מינסק. בשנת ה'תקי"א (1751) עבר לוולוז'ין, שם התמנה לרב והקים ישיבה קטנה לתלמידים מובחרים. לאחר מכן התגורר תקופה בסמילוביץ' בלא משרת רבנות או ישיבה, ובשנת ה'תקכ"ד (1764) חזר לוולוז'ין. בשנת ה'תקכ"ו (1766), כשהוא כבן שבעים, נתמנה לרב, אב"ד וראש ישיבה בקהילת מץ שבצרפת, ושימש בתפקיד זה כעשרים שנה עד פטירתו. חיבורו העיקרי הוא שו"ת "שאגת אריה", ספר הלכה שנכתב בדרך של שאלות ותשובות ועוסק בעיקר בעניני אורח חיים, ונדפס בפרנקפורט על האודר בשנת ה'תקט"ז (1756). הספר נודע בחריפותו ובבקיאותו הרחבה, ונעשה לאחד מספרי היסוד בלימוד ההלכה בישיבות. כן חיבר את "טורי אבן", חידושים על מסכתות ראש השנה, חגיגה ומגילה, שנדפס במץ בשנת ה'תקמ"א (1781), ואת "גבורת ארי", חידושים על מסכתות תענית, יומא ומכות, ומעט על ביצה ונזיר. בנו רבי אשר ליב, רבה של קרלסרוהה, הוציא לאור חלק מחיבוריו. בין תלמידיו נמנו רבי חיים מוולוז'ין, מייסד ישיבת וולוז'ין, רבי אהרן ווירמש, רבה של מץ ובעל "מאורי אור", ורבי רפאל הכהן. רבי גדליה ממץ שימש את רבו כמשמש וכתלמיד. נפטר בכ"ה בתמוז ה'תקמ"ה (1785) במץ, כבן תשעים, ונקבר בבית העלמין היהודי בעיר.