
קשרים
- אביו
- רבי יעקב הכהן
- בני/בנות זוג
- רחל בת רבי אליהו
- ילדיו
- רבי יחזקיה הכהןרבי אריה יהודה ליב הכהןנחמהאסתרחיילה
- רבותיו
- רבי משה לימא
- תלמידיו
- רבי צבי הירש אשכנזי (החכם צבי)רבי אריה יהודה ליב הכהן
מקומות בהם פעל
- וילנהדיין העיר (1635–1655)
- טריביטשרב העיר (1657–1660)
- אונגריש-ברודרב העיר
- מזריטש גדולרב העיר (1660–1663)
- פראגלימד בבית המדרש (מ-1663)
- וינהראש ישיבה (עד 1666)
- בודפשטרב העיר וראש ישיבה (1666–1678)
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'שע"ו (1616) בווילנה לאביו רבי יעקב הכהן, ונקרא על שם סבו רבי אפרים פיש, הרב האשכנזי הראשון בירושלים. למד אצל רבה של וילנה, רבי משה לימא בעל "חלקת מחוקק". בשנת ה'שצ"ה (1635), בגיל עשרים בערך, התמנה לדיין בווילנה וכיהן בתפקיד כעשרים שנה. בשנת ה'תט"ו (1655) נמלט מהעיר, ואחר כך כיהן ברבנות טריביטש, אונגריש-ברוד ומזריטש שבמוראביה. בשנת ה'תכ"ג (1663) עבר לפראג, ומשם לווינה, שבה עמד בראש ישיבה. משנת ה'תכ"ו (1666) כיהן כרב אובן (בודה) וייסד בה ישיבה. חיבר את שו"ת "שער אפרים", שנדפס אחרי מותו בזולצבאך בשנת ה'תמ"ח (1688), ואת "מחנה אפרים" על התורה, שלא נדפס. נפטר בבודה בי"ג בסיון ה'תל"ח (1678).
תולדות חייו
רבי אפרים בן יעקב הכהן נולד בשנת ה'שע"ו (1616) בווילנה, שהייתה אז חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי. אביו היה רבי יעקב הכהן, והוא נקרא על שם סבו, רבי אפרים פיש, הרב האשכנזי הראשון בירושלים. אשתו רחל (ה'שע"ט-ה'תמ"ה, 1619-1684) הייתה בתו של רבי אליהו ונכדתו של רבי אליהו בעל שם מחלם. בצעירותו למד אצל רבה של וילנה, רבי משה לימא בעל "חלקת מחוקק". בשנת ה'שצ"ה (1635), כשהיה כבן עשרים, התמנה לדיין בעירו, ושימש בתפקיד כעשרים שנה. בשנת ה'תט"ו (1655) נמלט מווילנה בעקבות הפורעים, ונדד למוראביה. בערך בשנת ה'תי"ז (1657) התמנה לרב בטריביטש וישב שם כשלוש שנים, ואחר כך עבר לאונגריש-ברוד. משנת ה'ת"כ (1660) בערך כיהן כרב במזריטש. בשנת ה'תכ"ג (1663), מפני פלישת היניצ'רים, ברח לפראג ולימד שם בבית המדרש. משם עבר לווינה ועמד בראש ישיבה בבית מדרשו של מחותנו, רבי יעקב קאפיל סג"ל פרענקיל, ובנו רבי ישראל. בשנת ה'תכ"ו (1666) התמנה לרב באובן (בודה) וייסד בה ישיבה. בין תלמידיו היו בנו רבי אריה יהודה ליב ונכדו רבי צבי הירש אשכנזי (החכם צבי). שנות כהונתו בעיר היו קשות, ומגפה פקדה אותה פעמים רבות. הוא היה רבה האחרון של הקהילה לפני חורבנה בשנת ה'תמ"ו (1686). נתבקש לכהן בירושלים כממלא מקומו של סבו, אך נפטר לפני שהספיק לעלות. חיבורו העיקרי הוא ספר השו"ת "שער אפרים", שהוציא לאור בנו רבי אריה יהודה ליב בזולצבאך בשנת ה'תמ"ח (1688), בצירוף חידושים משלו. חיבורו "מחנה אפרים" על התורה לא נדפס. בנו רבי יחזקיה, מראשי הקהילה באובן, נפטר במגפה בכ"ח באייר ה'תל"ח (1678), כשהיה כבן שלושים. בנו רבי אריה יהודה ליב עלה לארץ ישראל ונפטר בצפת. בתו נחמה נישאה לרבי יעקב בן רבי בנימין זאב אשכנזי, ובנם היה החכם צבי, אביו של רבי יעקב עמדין (היעב"ץ). בתו אסתר נישאה לרבי יצחק הלוי שולהאף, דיין בפראג. רבי אפרים נפטר בבודה בי"ג בסיון ה'תל"ח (1678), כבן שישים ושתיים.
ספריו2
- מחנה אפרים
- שו"ת שער אפרים