צ

רבי צבי הירש אשכנזי זי"ע - החכם צבי

אחרונים

נולדה'ת"ך·טריביטש

נפטרא באייר ה'תע"ח, 03/05/1718 למניינם·לבוב

נטמןבית העלמין היהודי העתיק, לבוב

רב קהילות אה"ו ורב הקהילה האשכנזית באמסטרדם, מחבר שו"ת חכם צבי ואביו של היעב"ץ.

קשרים

אביו
רבי יעקב זק
אמו
נחמה בת רבי אפרים הכהן
בני/בנות זוג
שרה רבקה בת רבי משולם זלמן מירלש נוימרק

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תי"ח (1658) בטריביטש שבמורביה (צ'כיה), לרבי יעקב זק ולנחמה בת רבי אפרים הכהן בעל "שער אפרים". ויש מקורות שנותנים את שנת לידתו כה'ת"ך (1660). למד אצל אביו ואצל סבו באובן (בודה), ואחר כך כשנתיים בשאלוניקי אצל רבי אליהו קובו. שם רכש את דרך הלימוד הספרדית וזכה לתואר "חכם". כיהן כרב בסרייבו עד ה'תמ"ט (1689), ואחר כך ישב באלטונה כשמונה עשרה שנה וייסד בה ישיבה. לאחר פטירת חותנו, רבי משולם זלמן מירלש נוימרק, כיהן ברבנות קהילות אה"ו לסירוגין עם רבי משה רוטנברג, ופרש מן התפקיד בעקבות מחלוקת הלכתית. משנת ה'ת"ע (1710) כיהן כרב הקהילה האשכנזית באמסטרדם ונאבק בשבתאות, ואחר כך שהה בלונדון. חיבורו הוא שו"ת "חכם צבי", ועל שמו נקרא. בחורף ה'תע"ח נתמנה לרב לבוב, ונפטר שם כעבור חודשים אחדים, בא' באייר ה'תע"ח (1718). נקבר בבית העלמין היהודי העתיק בלבוב.

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תי"ח (1658) בטריביטש שבמורביה (צ'כיה). יש מקורות שנותנים את שנת לידתו כה'ת"ך (1660). אביו היה רבי יעקב זק, ואמו נחמה הייתה בתו של רבי אפרים הכהן בעל "שער אפרים", רב העיר אובן (בודה). בילדותו למד אצל אביו, ומגיל שמונה למד אצל סבו באובן. נהג בפרישות, רכש ידע בשפות שונות ונודע כגאון בתורה. בצעירותו נסע לשאלוניקי ולמד כשנתיים בישיבתו של רבי אליהו קובו, ושם רכש את דרך הלימוד של חכמי ספרד. בגיל שמונה עשרה הסמיך אותו בית הדין הגדול של קושטא והעניק לו את התואר "חכם", שבו נודע מאז. כעבור שנתיים שב לאובן ונשא שם אישה. בשנת ה'תמ"ו (1686), בעת המצור האוסטרי על העיר, פגע פגז בביתו, ואשתו ובתו היחידה נהרגו. אחר כך נדד בין מקומות שונים, וקהילות התחרו ביניהן כדי שיסכים לכהן אצלן ברבנות. כיהן כרב הקהילה בסרייבו (בוסניה והרצגובינה) עד ה'תמ"ט (1689). משם יצא לברלין, ושם נשא לאישה את שרה רבקה, בתו של רבי משולם זלמן מירלש נוימרק, אב"ד קהילות אלטונה, המבורג וואנדסבק (אה"ו). התיישב באלטונה וישב בה כשמונה עשרה שנה. ייסד בה ישיבה ופעל לתיקון ענייני הדת בעיר. לאחר פטירת חותנו, בשנת ה'תס"ו, מונה לרב קהילות אה"ו לצד רבי משה רוטנברג, ושניהם הסכימו להתחלף בתפקיד כל חצי שנה. בעקבות מחלוקת בשאלה ההלכתית של תרנגולת שנמצאה בלי לב החליט להתפטר, ושב ללמוד בבית מדרשו. בשנת ה'ת"ע (1710) מונה לרב הקהילה האשכנזית באמסטרדם. הקהילה קצבה לו משכורת גדולה, אך הוא לא נטל אותה, ואף הפריש מהכנסות הגיטין והחליצות שקיבל לשם החזקת לומדי התורה בבית מדרשו. יחד עם רבי משה חאגיז נאבק בשבתאות ובחיבוריו של נחמיה חיון. בעקבות סכסוך עם הקהילה הספרדית בעיר, שטענה כי הוא מתערב בענייניה, נאלץ לעזוב את אמסטרדם. את משפחתו שלח לעיר אמדן (גרמניה), והוא עצמו עבר ללונדון לבקשת הקהילה הספרדית שם, שהעריכה אותו. חיבורו הוא שו"ת "חכם צבי", שנדפס באמסטרדם בשנת ה'תע"ב (1712), ועל שמו נקרא. בספר משולבים תשובות וחידושים בתלמוד, והוא נודע בבהירות דבריו ונלמד הרבה בישיבות. בנו, רבי יעקב עמדין (היעב"ץ), היה גם תלמידו, המשיך את מאבקו בשבתאות ותיאר את תולדות חייו בספר "מגילת ספר". בין בניו היו גם רבי אפרים, רבי נתן, רבי אברהם משולם זלמן, רבי משה, רבי דוד ורבי אליקים געטשל, שכיהנו ברבנות ובקלויזים בקהילות פולין. בחורף ה'תע"ח נתמנה לרב לבוב, וקיבל מן השלטונות רישיון לדון אפילו דיני נפשות. כעבור חודשים אחדים, בא' באייר ה'תע"ח (1718), נפטר שם, ונקבר בבית העלמין היהודי העתיק בלבוב.

ספריו1

  • שו"ת חכם צבי

קישורים חיצוניים