רבי יעקב לוברבוים זי"ע - הגאון מליסא

תולדות חייו

רבי יעקב לורברבוים נולד בשנת ה'תק"ל (1770), ויש מקורות שמקדימים את לידתו לשנת ה'תקל"ח (1778). מקום לידתו היה זבאראז' שבגליציה. אביו, רבי יעקב משה לורברבוים, היה נכדו של רבי צבי הירש אשכנזי בעל "חכם צבי", ונפטר לפני שבנו נולד. לכן נקרא הבן על שם אביו. הוא גדל בבית רבי יוסף תאומים בעל "פרי מגדים", שהיה חתן דודו, ולמד תורה אצל רבי משולם איגרא מטיסמניץ. תחילה כיהן כרב במונסטריסקה, ובשנת ה'תקנ"א (1791) התמנה לרב ואב"ד בקאלוש. בקאלוש שימש כשמונה עשרה שנה, ושם כתב רבים מחיבוריו. בשנת ה'תקס"ט (1809) התמנה לרבה של ליסא, אחת הקהילות החשובות בפולין הגדולה. שם עמד בראש ישיבה שגדלה בימיו למאות תלמידים, ועל שם העיר נודע בכינוי "הגאון מליסא". בשנת ה'תקפ"א (1821) עזב לפתע את ליסא ושב לגליציה, וישב בקאלוש ובלבוב. בשנת ה'תקפ"ח (1828) התקבל לרב בסטרי, ושם כיהן עד פטירתו. עיקר פרסומו בא לו מחיבוריו על השולחן ערוך. בספר נתיבות המשפט על חושן משפט, שראה אור בשנת ה'תקס"ט (1809), דן בדבריו של רבי אריה לייב הלר בעל "קצות החושן", וזה השיב לו. בעקבות זאת הוציא מהדורה נוספת בשם יאיר נתיב, ובה השיב על השגותיו. חיבורו חוות דעת על הלכות איסור והיתר ביורה דעה נדפס בשנת ה'תקנ"ט (1799) ונעשה לספר יסוד בלימוד ההוראה. עוד חיבר את מקור חיים על אורח חיים ואת תורת גיטין על אבן העזר וסדר נשים. הסידור דרך החיים, עם דינים לכל השנה, נפוץ מאוד. כמו כן חיבר את בית יעקב על הבבלי, נחלת יעקב על התורה, מעשה נסים על ההגדה של פסח ופירושים על חמש המגילות. בין תלמידיו בליסא היו רבי אליהו גוטמכר, רבי צבי הירש קלישר, רבי שרגא פייבל דנציגר ורבי מרדכי זיסקינד לנדא. בנו רבי מרדכי יהודה ליב עלה לארץ ישראל והשתקע בצפת, ובנו רבי יוסף משה ישב בסוף ימיו בירושלים. אחת מבנותיו נישאה לרבי צבי הירש תאומים, ומבניהם היה רבי אברהם תאומים בעל "חסד לאברהם". בת אחרת נישאה לרבי אלעזר הכהן מפולטוסק. רבי יעקב נפטר בסטרי בכ"ה באייר ה'תקצ"ב (1832), כבן שישים ושתיים, ונקבר בבית העלמין היהודי בעיר.