א

רבי אברהם אבלי גומבינר זי"ע - מגן אברהם

המג"א

אחרונים

נולד1637 למניינם·גומבין

נפטרג בתשרי ה'תמ"ג, 05/10/1682 למניינם·קאליש

נטמןקאליש

מו"ץ וראש ישיבה בקאליש, מחבר "מגן אברהם" על שולחן ערוך אורח חיים.

קשרים

אביו
רבי חיים הלוי מקאליש
רבותיו
רבי יעקב הלוי גומבינררבי יצחק בן אליקים מפוזנא
תלמידיו
רבי מאיר אייזנשטטרבי אליהו שפירא

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'שצ"ז (1637) בעיר גומבין (פולין), לאביו רבי חיים הלוי, דיין שנרצח בידי הקוזקים בשנת ה'תט"ו (1655). למד אצל קרובו רבי יעקב הלוי גומבינר בלישא ואצל רבי יצחק בן אליקים מפוזנא. בשנת ה'ת"כ (1660) הגיע לקאליש, ושם לימד תחילה נערים צעירים. משנודעה גדלותו התקבצו אליו תלמידים מבוגרים, והוא כיהן כראש ישיבה וכדיין ומורה צדק בבית דינו של רבי ישראל שפירא. לפי המסופר, כשביקר הש"ך בקאליש התפעל מתשובה מחודדת ששמע מאחד מתלמידיו ודרש שתינתן לו משרה רבנית. ברבנות העיר לא כיהן מעולם, ובענוותנותו נמנע מלדחוק את רגלי אחרים ממשרתם. חיבורו "מגן אברהם" על שולחן ערוך אורח חיים, שנדפס כמה שנים לאחר פטירתו, הקנה לו את שמו. נפטר בג' בתשרי ה'תמ"ג (1682) ונקבר בקאליש על גבעה קטנה. רבי אברהם מרדכי אלתר בעל "אמרי אמת" מגור, מצאצאיו, דאג לסלילת דרך גישה לקברו. לאחר השואה נעלם האוהל שעל קברו, ומקום הקבר המדויק אינו ידוע.

תולדות חייו

רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר נולד בשנת ה'שצ"ז (1637) בעיר גומבין שבפולין. אביו, רבי חיים הלוי, כיהן כדיין בעיר, ונרצח בשנת ה'תט"ו (1655) בפרעות הקוזקים שבאו בעקבות גזירות ת"ח ות"ט. לאחר מכן עבר אל קרובו רבי יעקב הלוי גומבינר בלישא, התגורר בביתו ולמד אצלו. עוד למד אצל רבי יצחק בן אליקים, הנקרא רבי יצחק הגדול מפוזנא. בשנת ה'ת"כ (1660) הגיע לעיר קאליש, ושם פתח בהוראת תורה לנערים צעירים. עם הזמן נודעה גדלותו בתורה, ותלמידים מבוגרים יותר החלו ללמוד אצלו. הוא כיהן כראש ישיבה וכדיין ומורה צדק בבית דינו של רבי ישראל שפירא, בנו של רבי נתן נטע שפירא. לפי המסופר, כשביקר הש"ך בקאליש שאל שאלה קשה, ואחד מתלמידיו של רבי אברהם השיב עליה תשובה מחודדת. הש"ך התפעל מכך ודרש שתינתן לרבו משרה רבנית. ברבנות העיר לא כיהן מעולם, מפני שבענוותנותו לא רצה לדחוק את רגלי אחרים ממשרתם, והישיבה שעמד בראשה הייתה קטנה למדי. חיבורו העיקרי הוא "מגן אברהם" על חלק אורח חיים של השולחן ערוך. החיבור נדפס כמה שנים לאחר פטירתו, ונעשה לאחד מנושאי הכלים המרכזיים של השולחן ערוך. הוא הקנה למחברו את פרסומו, ועל שמו נקרא "המגן אברהם". עוד חיבר פירוש על התוספתא לסדר נזיקין, ואת "זית רענן" על ילקוט שמעוני. כמו כן נשתמרו ממנו שני פיוטים: אחד לשבועות וקינה לתשעה באב. בין תלמידיו היו רבי מאיר אייזנשטט (המהר"ם א"ש), בעל "פנים מאירות", ורבי אליהו שפירא, בעל "אליה רבה" ו"אליה זוטא". נפטר בג' בתשרי ה'תמ"ג (1682), בהיותו כבן 45, ונקבר בקאליש על גבעה קטנה. במשך השנים נעשתה הגישה לקברו קשה. רבי אברהם מרדכי אלתר בעל "אמרי אמת" מגור, שהיה מצאצאיו, דאג על חשבונו לסלילת דרך אל הקבר. לאחר השואה נעלם האוהל שעל קברו ומקומו המדויק נשכח. בשנים האחרונות סומן הקבר במקום המשוער.

ספריו2

קישורים חיצוניים