רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים זי"ע - האדר"ת

תולדות חייו

נולד בו' בסיון ה'תר"ג (1843), ביום חג השבועות, בעיירה פיקעלין שבליטא. אביו היה רבי בנימין רבינוביץ. אמו טויבא נפטרה כשהיה כבן חמש. נולד עם אחיו התאום רבי צבי יהודה, ובזכות זה דבק במשפחה הכינוי "תאומים". את ראשי התיבות של שמו, אליהו דוד רבינוביץ תאומים, צירפו לכינוי "האדר"ת". בצעירותו למד בקלויז של פוניבז', ושם סיים את כל הש"ס. נשא לאשה את פיגא מינא, בתו של רבי אריה לייב חזן מפוניבז'. כבר בשנותיו הראשונות יצא שמו כגדול בתורה, והציעו לו רבנות בכמה מקומות, ובהם פיקעלין בה'תרל"ג (1873) ווילקומיר בה'תרמ"ג (1883), אך הוא לא נענה להצעות אלה. בגיל 29 בערך נבחר לרבה של פוניבז' במקומו של רבי הלל מיליקובסקי, וכיהן בה כשמונה עשרה שנה, עד ה'תרנ"ג (1893). באותה שנה עבר לכהן ברבנות מיר, ושם כיהן עד ה'תרס"א (1901). בשנה זו עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. שם שימש עוזרו של רבי שמואל סלנט, רבה של העיר, מתוך כוונה שימלא את מקומו ברבנות. באותן שנים גם יזם את הקמת "בית האוטונומיה הרוסית" בשכונת נווה צדק שליד יפו. כתב יותר ממאה ועשרים חיבורים בהלכה, באגדה, במוסר ובתולדות ישראל, ורק שניים מהם נדפסו בחייו. בין חיבוריו: "נפש דוד", שבו תיאר את הנהגותיו; "סדר אליהו", האוטוביוגרפיה שלו; "בני בנימין", שחיבר יחד עם אחיו התאום; "זכר למקדש"; "תפילת דוד" על סדר התפילה; ו"חוקת משפט", שהוציא לאור בנו. רבים מחיבוריו נדפסו רק אחרי פטירתו, וחלקם נשארו בכתב יד זמן רב. בתו אלטע בת שבע נישאה לרבי אברהם יצחק הכהן קוק, שנחשב לתלמידו, והיא נפטרה כעבור כשלוש שנים. אחרי פטירתה נשא הרב קוק את רייזא רבקה, בתו של האח התאום רבי צבי יהודה. מבניו: רבי אברהם משה רבינוביץ, שהיה מזכירו של הרב קוק; ישראל שמעון רבינוביץ תאומים, מייסדי בת ים וראש מועצתה הראשון; ורפאל לוי רבינוביץ תאומים. נפטר בג' באדר א' ה'תרס"ה (1905) בירושלים, בגיל 61, ונקבר בבית העלמין בהר הזיתים. על שמו נקראים ישיבת בני עקיבא "אדר"ת" בבת ים ורחוב בשכונת קריית שמואל בירושלים.