ד

רבי דוד בן זימרא זי"ע - הרדב"ז

אחרוניםמקובלים

נולדה'ר"מ

נפטרכא בחשון ה'של"ה·צפת

נטמןבית העלמין העתיק, צפת

רבה ומנהיגה של יהדות מצרים במשך כארבעים שנה, מגדולי הפוסקים ומחבר שו"ת הרדב"ז.

קשרים

אביו
רבי אברהם
רבותיו
רבי יוסף סרגוסירבי יצחק הכהן שולאל
תלמידיו
רבי בצלאל אשכנזירבי יעקב קאשטרורבי יצחק לוריא (האר"י)רבי אברהם מונסון

מקומות בהם פעל

  • פאסגלה לשם עם משפחתו (מ-1492)
  • צפתלמד אצל רבי יוסף סרגוסי (עד 1513)
  • מצריםאב בית דין ומנהיג הקהילה (1513–1553)
  • ירושליםישב בעיר (מ-1553)
  • צפתישב בעיר עד פטירתו

תמצית ביוגרפית

נולד בספרד בסביבות שנת ה'ר"מ (1480), למשפחה של תלמידי חכמים. בעקבות גירוש ספרד, כשהיה כבן 13, נדדה משפחתו לפאס (מרוקו), ומשם הגיעה לארץ ישראל. בצפת למד אצל רבי יוסף סרגוסי. בשנת ה'רע"ג (1513) עבר למצרים, למד בישיבתו של רבי יצחק שולאל ומונה לאב בית דין. לאחר הכיבוש העות'מאני עמד בראש יהדות מצרים כארבעים שנה, שימש ראש ישיבה וגבאי צדקה, ובין תלמידיו היו רבי בצלאל אשכנזי בעל "שיטה מקובצת", רבי יעקב קאשטרו (מהריק"ש) והאר"י. כתב יותר מעשרת אלפים תשובות, וכאלפיים מהן נשמרו בשו"ת הרדב"ז. כן חיבר את "יקר תפארת" על משנה תורה לרמב"ם, ובקבלה את "מגן דוד" ו"מגדל דוד". בערוב ימיו עלה לירושלים ומשם עבר לצפת. נפטר בצפת בשיבה טובה ונקבר בבית העלמין העתיק בעיר.

תולדות חייו

רבי דוד בן זמרא, הידוע בכינויו הרדב"ז, נולד בספרד בסביבות שנת ה'ר"מ (1480), למשפחה של תלמידי חכמים. כשהיה כבן 13 גורשו יהודי ספרד, ומשפחתו נדדה לפאס (מרוקו). משם הגיע לארץ ישראל, ישב בצפת ובירושלים ולמד אצל רבי יוסף סרגוסי, מגדולי החכמים בצפת באותו דור. בשנת ה'רע"ג (1513) עבר למצרים והצטרף לישיבתו של רבי יצחק הכהן שולאל, הנגיד של יהדות מצרים, שמינה אותו לאב בית דין. לאחר כיבוש מצרים בידי העות'מאנים בשנת ה'רע"ז (1517) בוטלה משרת הנגיד, והרדב"ז נעשה מנהיגה הרוחני של יהדות מצרים. הוא עמד בראש בית הדין והישיבה, שימש גבאי צדקה והיה אחראי על הרכוש הציבורי של הקהילה. את פרנסתו לא נטל מן הציבור, אלא התפרנס ממסחר בתבואה ובעורות. במשך כארבעים שנות רבנותו במצרים הנהיג תקנות בקהילה, ופסקיו התקבלו בתפוצות רבות. בישיבתו במצרים גדלו כמה מגדולי הדור הבא. בין תלמידיו היו רבי בצלאל אשכנזי בעל "שיטה מקובצת", שירש את מקומו במצרים, רבי יעקב קאשטרו (מהריק"ש) ורבי אברהם מונסון. לפי המסורת למד אצלו במצרים גם רבי יצחק לוריא (האר"י). הרדב"ז נודע כאחד מגדולי הפוסקים בדורו. לפי המקורות כתב יותר מעשרת אלפים תשובות לשואלים מארצות רבות, וכאלפיים מהן נשמרו ונדפסו בספרי שו"ת הרדב"ז. כן חיבר את "יקר תפארת", פירוש על משנה תורה לרמב"ם, ואת "כללי הגמרא". הוא עסק גם בחכמת הקבלה, וחיבר בה את "מגן דוד" ו"מגדל דוד", וכן את "מצודת דוד" בטעמי המצוות. בנוסף חיבר את "כתר מלכות". לאחר כארבעים שנה במצרים עלה לירושלים בסביבות שנת ה'שי"ג (1553), ומשם עבר לצפת. בצפת ישב כעשרים שנה, ונמנה עם חכמי העיר בתקופת פריחתה. נפטר בצפת בשיבה טובה ונקבר בבית העלמין העתיק בעיר, בחלקת האר"י. מקום קברו זוהה מחדש בשנת ה'תשע"ו (2015).

ספריו7

קישורים חיצוניים