רבינו יצחק זי"ע - ר"י הזקן

תולדות חייו

רבי יצחק בן שמואל, המכונה ר"י הזקן או ר"י, נולד בסביבות ד'תתע"ה (1115) בצרפת, למשפחת רש"י. אביו, רבי שמואל בן שמחה מוויטרי, היה בנו של רבי שמחה מוויטרי, תלמיד רש"י ועורך "מחזור ויטרי". אמו, ככל הנראה מרים, הייתה בתם של רבי מאיר בן שמואל ויוכבד בת רש"י. נמצא שר"י היה בן אחותם של רבנו תם, הרשב"ם והריב"ם. את אשתו נשא מבית בעלי התוספות: היא הייתה בתו של רבי יהודה בן יום טוב. בצעירותו למד אצל דודו הריב"ם, שנפטר בדמי ימיו. עיקר תורתו קיבל מדודו רבנו תם, גדול חכמי צרפת בדורו, בישיבתו בטרויש. לאחר מכן ייסד ישיבה ברמרו, ואחר כך העבירה לדנפירא (Dampierre-sur-Aube) שבחבל שמפאן, ועל שמה נקרא "ר"י מדנפירא". לאחר פטירת רבנו תם נעשה לגדול חכמי צרפת ולסמכות ההלכתית המרכזית בדורו. בספרות התוספות הוא מכונה לעיתים "רבנו הקדוש" ו"בעל התוספות". הוא נודע בענוותנותו, בהחמרותיו לעצמו ובתעניותיו. ר"י נחשב לראשון שחיבר קובצי תוספות שיטתיים על התלמוד הבבלי, ועליהם נבנתה ספרות התוספות שבאה אחריו. תלמידו רבי שמשון משאנץ ערך את דבריו, ובאמצעותו הגיעו לתוספות שלפנינו. רבות מתשובותיו ומפסקיו אבדו, ואחרים מובאים בספרי הראשונים, ובהם המרדכי, אור זרוע והגהות מיימוניות. חלקם נדפסו בדורות האחרונים. מיוחסים לו גם פירוש על התורה, שנקרא כנראה "ליקוטי מדרש" ומובא בחזקוני, פירוש על הלכות הרי"ף שהרא"ש מביא, וקונטרס בתיקון הגט. התוספות על מסכת קידושין שנדפסו בש"ס וילנה בשמו אינם שלו. בישיבתו העמיד דור של בעלי תוספות. בין תלמידיו: בנו רבי אלחנן, רבי שמשון משאנץ ואחיו רבי יצחק בן אברהם (הריצב"א), שמילא את מקומו בראשות הישיבה בדנפירא, רבי יהודה שירליאון מפריז, רבי ברוך בן יצחק בעל "ספר התרומה", רבי שמשון ורבי משה מקוצי, רבי יהודה בן קלונימוס משפירא והראב"ן הירחי בעל "המנהיג". בנו רבי אלחנן, תלמידו המובהק שרשם את תשובותיו, נהרג על קידוש השם בחיי אביו, ור"י גידל את נכדו רבי שמואל בן אלחנן. ר"י נפטר בכ"ז בתשרי, בין השנים 1188 ל-1190, ונקבר ברמרו.