רבי אברהם שלום הלברשטאם זי"ע - מסטרופקוב

תולדות חייו

נולד בתשרי ה'תרי"ז (1856) לרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, האדמו"ר משינאווא בעל "דברי יחזקאל", ולרבנית חנה רחל לבית הירש. היה נכדו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז בעל "דברי חיים". נקרא שלום על שם דוד אביו, רבי שלום רוקח מבעלז. לפי המסופר, אמר עליו אביו שנשמתו גבוהה במיוחד ושעל ידו תבוא ישועה לישראל. בזקנותו הוסיפו לו את השם אברהם, לאריכות ימים. בצעירותו למד אצל רבי ישראל מאיר פרידמן, דיין צאנז. כשהתמנה לרב, הביא את רבו עמו לעיר שבה כיהן. בשנת ה'תרנ"ח (1898) התמנה לרב העיירה סטרופקוב שבצפון-מזרח סלובקיה, והקים בה חצר חסידית. הוא נחשב למייסד שושלת סטרופקוב. בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לבודפשט, ובשנת ה'תרע"ט (1919) התיישב באונגוואר. לאחר מכן מינה את בנו, רבי מנחם מנדל, לרב צעיר בסטרופקוב, ועבר לקאשוי, שבה התגורר עד פטירתו. רבים נהרו אליו לקבל ברכה ועצה. דברי תורתו נדפסו בספר "דברי שלום". נשא שלוש נשים. אשתו הראשונה הייתה חיה יהודית, בת רבי אברהם חיים הורוביץ מלינסק, ונפטרה בשנת ה'תרמ"ו (1886). ממנה נולדו בנו רבי מנחם מנדל ובנותיו ביילא, אשת רבי יששכר דב ליפשיץ האדמו"ר מאונגוואר, וחנה, אשת רבי חיים פרנס. אשתו השנייה הייתה גיטל, בת רבי שמואל הכהן וייצמן, ובתם חיה נישאה לרבי מנחם מנדל הורוביץ מלינסק. אשתו השלישית הייתה חיה, בת רבי דוד שליכטר, דיין בקומרנו. ממנה נולד בנו רבי יוסף יום טוב, שכיהן כאדמו"ר בקאשוי עוד בצעירותו. נפטר בקאשוי בו' סיון ה'ת"ש (1940), בחג השבועות. רוב בני משפחתו נרצחו בשואה. בנו רבי מנחם מנדל ניצל, ולאחר המלחמה כיהן כאדמו"ר מסטרופקוב בארצות הברית.