ש

רבינו שלמה יצחקי זי"ע - רש"י

ראשונים

נולדה באדר ד'ת"ת, 22/02/1040 למניינם·טרויש

נפטרכט בתמוז ד'תתס"ה, 13/07/1105 למניינם·טרויש

נטמןטרויש

פרשן התורה, הנ"ך והתלמוד הבבלי, מגדולי חכמי צרפת וראש ישיבה בטרויש.

קשרים

אביו
רבי יצחק
ילדיו
יוכבדמרים
רבותיו
רבי יעקב בן יקררבי יצחק בן יהודהרבי יצחק הלוי
תלמידיו
הרשב"םרבי יוסף קרארבי שמעיהרבי שמחה מוויטרירבי יהודה בן נתן (הריב"ן)רבנו שמעיה

מקומות בהם פעל

  • מגנצאלמד בישיבה אצל רבי יעקב בן יקר (מ-1060)
  • וורמייזאלמד בישיבה אצל רבי יצחק הלוי (עד 1069)
  • טרוישראש ישיבה (1070–1105)

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'ת"ת (1040) בטרויש (צרפת) לאביו רבי יצחק. בצעירותו נסע לאשכנז ולמד בישיבות מגנצא וורמייזא, שבראשן עמדו תלמידי רבנו גרשום מאור הגולה. רבו המובהק היה רבי יעקב בן יקר, ולמד גם אצל רבי יצחק בן יהודה במגנצא ואצל רבי יצחק הלוי בוורמייזא. בסביבות ה'תתכ"ט (1069) חזר לטרויש ויסד בה ישיבה, ותלמידיו, ובהם חתניו ונכדיו, היו הדור הראשון של בעלי התוספות. חיבר פירוש לתורה ולרוב ספרי הנביאים והכתובים ופירוש לרוב מסכתות התלמוד הבבלי, שנעשו לפירושים היסודיים בלימוד התורה. כתב גם פיוטים וסליחות, ותשובותיו קובצו בספר "תשובות רש"י". לא היו לו בנים, ובנותיו יוכבד ומרים נישאו לרבי מאיר בן שמואל ולרבי יהודה בן נתן (הריב"ן). נפטר בכ"ט בתמוז ד'תתס"ה (1105) בטרויש, ולפי המסורת נקבר שם.

תולדות חייו

רבי שלמה בן יצחק, הידוע בראשי התיבות רש"י, נולד בה' באדר ה'ת"ת (1040) בעיר טרויש שבמחוז שמפניה (צרפת). יש כתבי יד שבהם שנת לידתו ה'תת"א. אביו, רבי יצחק, היה תלמיד חכם ורש"י מזכיר אותו בפירושיו פעם אחת. ראשית לימודיו הייתה אצל אביו ואצל חכמי עירו. בצעירותו, בערך בשנים ה'תת"כ-ה'תתכ"ט (1060-1069), יצא לאשכנז ולמד בישיבות שבערי הריין. כשש שנים למד במגנצא אצל רבי יעקב בן יקר, רבו המובהק, שלימד אותו מקרא ותלמוד, ואחרי פטירתו למד אצל רבי יצחק בן יהודה. אחר כך למד בוורמייזא אצל רבי יצחק הלוי (סגן לויה). רבותיו אלה היו תלמידיו של רבנו גרשום מאור הגולה, ובישיבותיהם קיבל את מסורת הלימוד של חכמי לותיר, שאותה העלה על הכתב בפירושיו. בשנים ההן כבר היה נשוי, ודאג לפרנסת אשתו ובנותיו. כשחזר לטרויש יסד בה ישיבה, ואליה נהרו תלמידים מצרפת ומאשכנז. בין תלמידיו היו חתניו רבי מאיר בן שמואל ורבי יהודה בן נתן (הריב"ן), נכדו הרשב"ם, רבי יוסף קרא, רבי שמעיה, רבי שמחה מוויטרי בעל "מחזור ויטרי", רבי יעקב בר שמשון, רבי יצחק בן אשר הלוי (הריב"א) והאחים רבי נתן ורבי מנחם בני מכיר. מבית מדרשו יצאו בעלי התוספות, ובראשם נכדיו הרשב"ם ורבנו תם. עיקר חיבוריו הם פירושיו למקרא ולתלמוד. פירושו לתורה, המפורסם בחיבוריו, משלב פשוטו של מקרא עם מדרשי חז"ל שנבחרו בקפידה, בלשון תמציתית ובהירה. כתב גם פירוש לרוב ספרי הנביאים והכתובים. פירושו לתלמוד הבבלי, המקיף את רוב מסכתות הש"ס, מבאר את סוגיות הגמרא מילה במילה ונעשה לבסיס לימוד התלמוד בכל הדורות. בפירושיו שילב מילים בצרפתית עתיקה באותיות עבריות, הידועות בשם "לעזי רש"י". פירושו לתורה הוא הספר העברי הראשון שהובא לדפוס, והאותיות שבהן נדפס נקראו מאז "כתב רש"י". מלבד פירושיו חיבר פיוטים וסליחות, ותשובותיו ופסקיו קובצו בידי תלמידיו בספרים כגון "ספר האורה", "סידור רש"י" ו"תשובות רש"י". לא היו לו בנים, ובנותיו יוכבד ומרים נישאו לתלמידיו; לפי השערה הייתה לו גם בת שלישית בשם רחל. נפטר ביום חמישי, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה (13 ביולי 1105), בטרויש, ולפי המסורת נקבר בבית הקברות היהודי של העיר.

ספריו10

קישורים חיצוניים