
רבי שמואל - רשב"ם
נולדד'תתמ"ה·רמרו
נפטרד'תתקל"ד
נכד רש"י ואחיו של רבנו תם, מראשוני בעלי התוספות, פרשן המקרא על דרך הפשט ומפרש מסכת בבא בתרא.
קשרים
- אביו
- רבי מאיר
- אמו
- יוכבד בת רש"י
- רבותיו
- רש"ירבי מאיר בן שמואל
- תלמידיו
- רבנו תםר"י הזקןרבי יוסף בכור שור
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בסביבות ה'תת"מ (1080) ברמרו שבצפון צרפת, לרבי מאיר בן שמואל ולאשתו יוכבד, בתו של רש"י. אחיו הצעירים היו רבנו תם והריב"ם. למד תורה אצל אביו ברמרו ואצל סבו רש"י בטרויש. היה מראשוני בעלי התוספות בצרפת, וחי ברמרו, ובין תלמידיו היו אחיו רבנו תם, ר"י הזקן ורבי יוסף בכור שור. נודע בפירושו לתורה ולספרי מקרא נוספים, שבו דבק בפשוטו של מקרא אף במקום שהדבר אינו עולה בקנה אחד עם דרשת חז"ל, ובפירושו לתלמוד, שבמסכת בבא בתרא (ובחלק ממסכת פסחים) נדפס במקום פירוש רש"י. חיבר גם תוספות על הלכות הרי"ף וספר דקדוק. נפטר בסביבות ה'תת"ך (1160).
תולדות חייו
רבי שמואל בן מאיר, המכונה רשב"ם, נולד בסביבות ה'תת"מ-ה'תתמ"ה (1080-1085) בעיירה רמרו שבצפון צרפת. אביו, רבי מאיר בן שמואל, היה מתלמידי רש"י וחתנו, ואמו יוכבד הייתה אחת משלוש בנותיו של רש"י. אחיו היו רבנו תם, הריב"ם ורבי שלמה, ואחותו מרים הייתה אמו של ר"י הזקן. המשפחה הייתה מרכז לימוד התורה בצרפת בדור שלאחר רש"י. את תורתו קיבל מאביו ברמרו ומסבו רש"י בטרויש, ושמע ממנו פירושים רבים במקרא ובתלמוד. במשך חייו קיים קשרים עם חכמי אשכנז בשפירא, בוורמייזא ובמגנצא, ושהה תקופה מסוימת בפריז. היה מראשוני בעלי התוספות בצרפת, ותלמידים רבים למדו אצלו, ובהם אחיו רבנו תם, אחיינו ר"י הזקן ורבי יוסף בכור שור. נודע בענוותנותו, ועם זאת עמד בתוקף על דעתו בפולמוסים, וידוע ויכוחו עם הראב"ע בשאלת תחילת היום לעניין השבת. עיקר פרסומו בא לו מפירושו למקרא, שבו הלך בדרך הפשט באופן עקבי יותר מסבו. בהקדמותו לפרשת וישב כתב שרש"י עצמו הודה לו שאילו היה לו פנאי היה עושה פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום. הוא הדגיש שאין בפירוש הפשט כדי לבטל את מדרשי ההלכה של חז"ל, שהם עיקר, אלא שכוונתו לבאר את המקרא כפשוטו. מפירושיו לספרי המקרא נשתמרו פירושו לתורה, לקהלת, לשיר השירים, לרות, לאיכה, לאסתר, למשלי ולאיוב, וחלק מפירושו לתהילים; רבים מפירושיו אבדו. בתלמוד חיבר פירושים למסכתות רבות. פירושו למסכת בבא בתרא, החל מדף כט, נדפס בדפוסי התלמוד במקום פירוש רש"י שלא נשלם, וכן נדפס פירושו לפרק ערבי פסחים במסכת פסחים. פירושיו למסכתות נוספות, כגון עירובין, גיטין, בבא קמא, אבות, חולין ונדה, אבדו. בנוסף חיבר תוספות על הלכות הרי"ף, ספר דקדוק בשם "דייקות", ומיוחסים לו גם חיבורים בענייני העיבור, בהלכה ובגימטריאות. שנת פטירתו אינה ידועה בוודאות; לפי ההערכה המקובלת נפטר בסביבות ה'תת"ך (1160) או מעט אחר כך, ויש מסורת המקדימה זאת לה'תתקל"ד-ה'תתקל"ה (1174-1175).