י

רבי יוסף בכור שור זי"ע - ריב"ש

ר"י מאורליאנס

ראשונים

נולד~1140 למניינם·אורליאן

מבעלי התוספות בצרפת, תלמיד רבנו תם, פרשן מקרא פשטן ופייטן, מחבר פירוש בכור שור על התורה.

קשרים

אביו
רבי יצחק
רבותיו
רבנו תםרבי שמואל - רשב"ם

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד באורליאן (צרפת), ככל הנראה בסביבות ד'תת"ק (1140). רוב החוקרים מזהים אותו עם רבי יוסף בר יצחק מאורליאנס. למד אצל רבנו תם, ושאלותיו אליו מובאות ב"ספר הישר". בפרשנותו הושפע מהרשב"ם ומרבי יוסף קרא. נמנה עם בעלי התוספות, וחידושיו בתלמוד מובאים בתוספות על הש"ס. עיקר פועלו היה בפרשנות המקרא. פירושו לתורה, שנכתב בסביבות ד'תתק"ל (1170), הולך בדרך הפשט, נותן טעמים למצוות ומשיב על הפרשנות הנוצרית. חיבר גם פירוש לתהלים, שנשתמר רק בציטוטים, וכן קינות וסליחות, ובהן "אדון מועד כתקח". שנת פטירתו ומקום קבורתו אינם ידועים.

תולדות חייו

נולד באורליאן שבצפון צרפת, ככל הנראה בסביבות ד'תת"ק (1140). הכינוי "בכור שור" לקוח מברכת משה ליוסף: "בכור שורו הדר לו". רוב החוקרים סבורים שהוא רבי יוסף מאורליאנס, הנזכר בתוספות, ושאביו נקרא יצחק, כפי שמעידה חתימת אחד מפיוטיו. הוא נחשב לאבי משפחת שור, שצאצאיה נדדו מאורליאן למרכז אירופה ולמזרחה. רבי אברהם בר יוסף מאורליאנס היה כנראה בנו. למד תורה אצל רבנו תם. כמה משאלותיו אליו מובאות ב"ספר הישר", ובמכתב אליו כינה את עצמו "הקטן ממשמשיו ותלמידיו". רבנו תם פנה אליו בתואר "בחור זקן, החבר ר' יוסף". דרכו הפרשנית הושפעה מהרשב"ם ומרבי יוסף קרא, אך כנראה לא למד אצלם בעצמו. הוא נמנה עם בעלי התוספות, וחידושיו בתלמוד מובאים בתוספות על הש"ס. עיקר פועלו היה בפרשנות המקרא. פירושו הרציף לתורה נכתב בסביבות ד'תתק"ל (1170). הוא הולך בדרך הפשט ואינו דוחה את דרשות חז"ל, וכלשונו: "אין להשיב על דברי רבותינו". לעיתים הוא מפרש אחרת מהם "על דרך הפשט". הפירוש מתאר את הלך רוחן של הדמויות ומסביר פרטים לפי המציאות שהכיר. הוא מרחיק ביטויי הגשמה ונותן טעמים שכליים למצוות, כגון לקורבנות ולטומאת מת. בפירושו משיב בכמה מקומות על הפרשנות הנוצרית למקראות, ותוקף בחריפות את מי שמפרש מצוות תפילין ומזוזה דרך משל. הפירוש נשתמר בכתב יד אחד, כתב יד מינכן 52, שהועתק בשנת ה'ש"ט (1549), וממנו נדפס בכמה מהדורות. מפרשי צרפת ואשכנז הרבו לצטט ממנו, ובמיוחד החזקוני. כמו כן מצוטטים בשמו פירושים לספר תהלים. נוסף על כך חיבר קינות וסליחות, ושילב בפירושו לתורה חרוזים בין הפרשות. הידוע בפיוטיו הוא "אדון מועד כתקח", החתום "יוסף בר יצחק". הוא נאמר בסליחות של ערב ראש השנה, ובכמה קהילות בתפילת נעילה. במשך דורות רבים נשכח פירושו, ורק בזמן החדש חזר להיות נלמד. שנת פטירתו ומקום קבורתו אינם ידועים.

ספריו1

קישורים חיצוניים