א

רבי אברהם יצחק הכהן זי"ע

אחרוני זמננוחסידים

נולדו בטבת ה'תרע"ד, 04/01/1914 למניינם·צפת

נפטרכז בכסליו ה'תשנ"ז, 08/12/1996 למניינם·ירושלים

נטמןהר הזיתים, ירושלים

האדמו"ר מתולדות אהרן בירושלים, ממנהיגי העדה החרדית, מחבר ספרי "דברי אמונה".

קשרים

אביו
רבי אהרן דוד
אמו
שיינדל ברכה
בני/בנות זוג
יענטא בת רבי אהרן ראטה
ילדיו
רבי שמואל יעקב קאהןרבי דוד קאהןרבי משה קאהןרבי אהרן קאהןרבי ישראל חיים קאהןרבי יוסף יואל קאהן
רבותיו
רבי יואל טייטלבויםרבי יהודה סג"ל רוזנר
תלמידיו
רבי מאיר בראנדסדארפעררבי דניאל פריש

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בו' טבת ה'תרע"ד (1914) בצפת, לאביו רבי אהרן דוד הכהן ולאמו שיינדל ברכה, נינתו של רבי אברהם יצחק העלר, שעל שמו נקרא. בילדותו עברה משפחתו להוניאד שבטרנסילבניה (רומניה). למד אצל רבי יהודה סג"ל רוזנר בסקלהיד, והיה תלמידו וחסידו של רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר, שממנו קיבל סמיכה. בשנת ה'תרצ"ט (1939) נשא לאשה את יענטא, בתו של רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים", ובאותה שנה עלה עמו לארץ ישראל והתיישב בירושלים. לאחר פטירת חותנו בשנת ה'תש"ז (1947) הוכתר לאדמו"ר מתולדות אהרן, והנהיג את החסידות כחמישים שנה, ובתקופתו הוקמו מוסדותיה בארץ ובארצות הברית. חיבר את ספרי "דברי אמונה" על אמונה, ביטחון, תורה, תפילה ומידות, וכן "קונטרס אהבת הבורא", "אסיפת מכתבים" ו"קונטרס כוונת התפילה". נפטר בחנוכה, כ"ז כסליו ה'תשנ"ז (1996), ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

תולדות חייו

רבי אברהם יצחק קאהן נולד בו' טבת ה'תרע"ד (1914) בצפת, שהייתה אז תחת שלטון האימפריה העות'מאנית. אביו היה רבי אהרן דוד הכהן, ואמו שיינדל ברכה הייתה בתו של רבי משה דייטש מסיגט ונינתו של רבי אברהם יצחק העלר, בנו של רבי שמואל העלר מצפת; על שמו של רבי אברהם יצחק העלר נקרא. בילדותו עברה המשפחה להוניאד שבטרנסילבניה (רומניה). בנעוריו למד אצל רבי ישראל פריינד בהוניאד ואצל רבי יהודה סג"ל רוזנר בסקלהיד. לאחר מכן דבק ברבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר, והיה מתלמידיו וחסידיו, ואף היה מן המעטים שקיבלו ממנו סמיכה לרבנות. בדרכו הרוחנית הלך בעקבות שיטתו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, וכן בהדרכותיו של רבי פנחס מקוריץ. בישיבת סאטמר התקרב לרבי אהרן ראטה, מייסד חוג "שומרי אמונים". בי"א אלול ה'תרצ"ט (1939) נשא בהוניאד את יענטא, בתו של רבי אהרן ראטה, ובאותה שנה עלה עם חותנו לארץ ישראל והתיישב בירושלים. לאחר פטירת חותנו בשנת ה'תש"ז (1947) סירב תחילה לקבל עליו את ההנהגה, ולבסוף נעתר לכך בהוראת רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלז. רוב החסידים קיבלוהו לאדמו"ר, והוא הקים את חצרו בשכונת מאה שערים, והחסידות נקראה "תולדות אהרן" על שם חותנו. מיעוט מן החסידים הלכו אחר גיסו, רבי אברהם חיים ראטה, שייסד את חסידות שומרי אמונים. בתקופת הנהגתו, שנמשכה כחמישים שנה, הוקמו מוסדות החסידות בארץ ישראל ובארצות הברית. הוא התנגד לציונות ולאגודת ישראל, תמך בעדה החרדית, וקיים קשרי ידידות עם האדמו"רים מגור ומוויז'ניץ. חיבוריו עוסקים בעיקר בעבודת ה' ובאמונה. ספרו המרכזי "דברי אמונה", שנדפס לראשונה בשנת ה'תשכ"ז (1967), עוסק באמונה, בביטחון, בתורה, בתפילה ובמידות, ובהמשך נדפסו בשם זה גם כרכים על התורה ועל המועדים. עוד חיבר את "קונטרס אהבת הבורא", שנדפס בסוף ספר "שומר אמונים" של חותנו, "אסיפת מכתבים", "קונטרס כוונת התפילה" ו"חינוך הבנים", ולאחר פטירתו נדפסו "קונטרס דברי אמת ואמונה" ו"אוצר מכתבים". בין תלמידיו היו רבי מאיר בראנדסדארפער, חבר בית הדין של העדה החרדית ובעל "קנה בשם", ורבי דניאל פריש בעל "מתוק מדבש" על ספר הזוהר. בניו היו רבי שמואל יעקב, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק; רבי דוד, שעמד אחריו בראשות חסידות תולדות אהרן; רבי משה, ראש ישיבת תולדות אהרן; רבי אהרן ממונסי; רבי ישראל חיים, האדמו"ר מנחלת אהרן בבית שמש; ורבי יוסף יואל, האדמו"ר ממבקשי אמונה. נפטר בחנוכה, כ"ז כסליו ה'תשנ"ז (1996), בגיל 82, ונקבר בהר הזיתים בירושלים. לאחר פטירתו נוסדה חסידות תולדות אברהם יצחק בראשות בנו הבכור.

ספריו4

  • אסיפת מכתבים
  • דברי אמונה
  • קונטרס אהבת הבורא
  • קונטרס כוונת התפילה

קישורים חיצוניים