רבי אברהם יעקב פרידמן זי"ע - מסדיגורה

תולדות חייו

רבי אברהם יעקב פרידמן נולד בכ' בחשון ה'תק"פ (1819) ברוז'ין (אוקראינה). הוא היה בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין, מגדולי אדמו"רי החסידות בדורו, ושל מרת שרה, בתו של רבי משה אפרתי. נשא את מרים, בתו של רבי אהרן מקרלין בעל "בית אהרן", ובכך נקשרו שתי שושלות חסידיות חשובות. גדל בחצר אביו וספג ממנו את דרכו בהנהגת החסידים. רבי ישראל מרוז'ין נפטר בשנת ה'תרי"א (1850), ובנו הבכור, רבי שלום יוסף, נפטר בתוך שנת האבל. לאחר פטירתו, בי"א באלול ה'תרי"א (1851), החל רבי אברהם יעקב לכהן כאדמו"ר בסדיגורה (אוקראינה), העיירה שבה ישב אביו בשנותיו האחרונות. הנהיג את עדתו כשלושים ושתיים שנים, ונחשב לממלא מקומו העיקרי של אביו. בחצרו נהג בהדר ובדרך מלכותית כמנהג בית רוז'ין, ובעיני חסידיו נודע בענוותנותו ובעדינות נפשו. בשנת ה'תרט"ז (1856) נאסר בעקבות הלשנה וישב בכלא עד כ"ג בתמוז ה'תרי"ז (1857). יום שחרורו נקבע ליום חג ושמחה בחסידות סדיגורה ובויאן. בימיו פרצה מחלוקת צאנז-סדיגורה: רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל "דברי חיים", יצא נגד דרך ההנהגה של בית רוז'ין, ורבי אברהם יעקב, כמנהיגו המרכזי של בית רוז'ין, עמד במוקד המחלוקת. נודע בחיבתו לארץ ישראל ולתושביה. עמד בראש "כולל וואהלין", שאסף כספים לתמיכה בחסידים בארץ ישראל, ובהשתדלותו הושלם בירושלים בניין בית הכנסת "תפארת ישראל", שהחל בימי אביו. לורנס אוליפנט ביקש ממנו לתמוך ביישוב הארץ, והוא השיב שהגאולה תבוא בדרך נס מן השמים. עם זאת פרסם מכתב שקרא לעלות לארץ ועודד את חסידיו לעשות כן. מדבריו נדפסו "ליקוטים תלפיות" בסוף הספר "בנין שלמה" (פרמישלא, ה'תרנ"ב), ולימים יצאו לאור גם בספר "בית היין". בין חסידיו המפורסמים היו רבי דוד אורטנברג ורבי יעקב מרגליות, אב"ד ברדיטשוב. נפטר בי"א באלול ה'תרמ"ג (1883) בסדיגורה ונקבר שם ליד אביו. בניו היו רבי אשר, שנפטר בצעירותו; רבי שלמה, שנפטר בחיי אביו; רבי יצחק, בעל "פחד יצחק", מייסד חסידות בויאן; ורבי ישראל, בעל "אור ישראל", שמילא את מקומו בסדיגורה. בנותיו נישאו לאדמו"רים מבית רוז'ין ומשושלות אחרות, ובהם רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב.