רבי אברהם דוד אנשיל זי"ע - מבוטשאטש

תולדות חייו

נולד בו' באדר ה'תקל"א (1771) בנדבורנה שבגליציה (אוקראינה). אביו היה רבי אשר אנשיל ורמן, ואמו רחל הייתה בתו של רבי אברהם רחליס. כבר בילדותו נודע בכישרונותיו, ורבי דוד שלמה אייבשיץ בחן אותו בלימודו. בצעירותו נמשך לחסידות והתקרב לרבי לוי יצחק מברדיטשוב ולרבי משה לייב מסאסוב, וראה בהם את רבותיו. נשא לאישה את בתו של רבי צבי הירש קרא, רבה של בוטשאטש. בשנת ה'תקנ"א (1791), כשהיה כבן עשרים, התמנה לרבה של יזלוביץ, ושימש שם ברבנות למעלה משני עשורים. בשנת ה'תקע"ד (1814), לאחר פטירת חותנו, נבחר לרבה של בוטשאטש, ובה כיהן עד סוף ימיו. היה גם פוסק מוכר וגם מנהיג חסידי. לכן נודע בכינויים "הרב מבוטשאטש" ו"בעל אשל אברהם". בחיבוריו ההלכתיים כתב על חלקי השולחן ערוך: "אשל אברהם" על אורח חיים, "עזר מקודש" על אבן העזר, "כסף הקדשים" על חושן משפט ו"דעת קדושים" על הלכות שחיטה, מזוזה וספר תורה. חיבר גם פירוש על ההגדה של פסח וספרי דרוש וחסידות, ובהם "ברכת דוד", "מחזה אברהם", "תפלה לדוד", "דברי דוד", "יד רמה", "ברכת אברהם" ו"מילי דחסידותא". רוב ספריו ההדיר והדפיס תלמידו, רבי אורי שרגא פייבל שרייער. גם רבי אליעזר זאב מבוטשאטש היה מתלמידיו. נפטר בכ"ט בתשרי ה'תר"א (1840) בבוטשאטש ונקבר בחלק הישן של בית העלמין היהודי בעיר. בשנת ה'תשס"ה (2005) הוקם על קברו אוהל חדש. אחריו כיהן בנו, רבי ישראל אריה לייב, כאדמו"ר בבוטשאטש, ואחריו חתנו, רבי יוסף יהושע. חתן נוסף היה רבי שמחה מלנצהוט.