מ

רבי מאיר אייזנשטטר זי"ע - מהר"ם אַ"ש

אחרונים

נולדה'תק"מ, 1780 למניינם·שאשווין

נפטרכד בטבת ה'תרי"ב, 16/01/1852 למניינם·אונגוואר

נטמןבית העלמין היהודי, אונגוואר

רב אונגוואר וראש ישיבתה, מגדולי תלמידי החתם סופר ומנהיגי יהדות הונגריה, מחבר שו"ת אמרי אש.

קשרים

אביו
רבי יהודה ליב אשר
בני/בנות זוג
חנה בת רבי דוד דייטש
ילדיו
רבי מנחם אשרבי יהודה אש
רבותיו
רבי משה סופר (החתם סופר)רבי יהודה ליב אשר
תלמידיו
רבי חיים סופררבי אשר אנשיל יונגרייזרבי שלמה יהודה טאבאקרבי יואל צבי ראטהרבי יוסף מאיר וייס

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תק"ם (1780) בשאשווין (סלובקיה), וגדל באייזנשטט, שם שימש אביו רבי יהודה ליב אשר שליח ציבור. למד אצל אביו ואצל רבי רפאל, דיין באייזנשטט, ואחר כך אצל רבי משה סופר (החתם סופר) בישיבותיו במטרסדורף ובפרשבורג. נחשב מגדולי תלמידיו. בשנת ה'תקס"ב (1802) נשא לאשה את חנה, בתו של רבי דוד דייטש, וסייע לחותנו בניהול הישיבה בסרדהלי. בסביבות ה'תקס"ז (1807) נתמנה לאב"ד באיה, ובשנת ה'תקע"ז (1817) לאב"ד בלשגיארמט, שם ייסד ישיבה. בסוף שנת ה'תקצ"ה (1835) נתמנה לרב אונגוואר, והקים בה ישיבה גדולה שיצאו ממנה רבים מרבני הונגריה. לאחר פטירת רבו נחשב למנהיג הבולט של יהדות הונגריה האורתודוקסית. חיבר שו"ת אמרי אש, אמרי בינה על הש"ס, אמרי יושר (דרשות) ואמרי אש על התורה ועל הגדה של פסח. נפטר בכ"ד בטבת ה'תרי"ב (1852) באונגוואר ונקבר בבית העלמין היהודי בעיר.

תולדות חייו

נולד בשנת ה'תק"ם (1780) בשאשווין (שוסבורג) שבסלובקיה של היום, וגדל באייזנשטט, שהייתה אז בהונגריה והיום היא באוסטריה. אביו, רבי יהודה ליב אשר, שימש שם שליח ציבור. ראשית לימודיו הייתה אצל אביו, ואחר כך למד אצל רבי רפאל, דיין באייזנשטט. בצעירותו עבר ללמוד אצל רבי משה סופר (החתם סופר), תחילה בישיבתו במטרסדורף ואחר כך בפרשבורג. נחשב מגדולי תלמידיו. בשנת ה'תקס"ב (1802) נשא לאשה את חנה, בתו של רבי דוד דייטש, וישב בסרדהלי, שם סייע לחותנו בניהול הישיבה המקומית. בסביבות שנת ה'תקס"ז (1807) נתקבל לאב"ד בעיר באיה. בשנת ה'תקע"ז (1817) עבר לכהן אב"ד בלשגיארמט (באלאשאדיארמאט), וייסד שם ישיבה שלמדו בה כשישים תלמידים. בסוף שנת ה'תקצ"ה (1835) נתמנה לאב"ד אונגוואר (אוז'הורוד שבאוקראינה של היום), והקים בה ישיבה גדולה שלמדו בה מאות תלמידים. לאחר פטירת רבו החתם סופר נחשב למנהיג הבולט של יהדות הונגריה האורתודוקסית. מישיבותיו יצאו רבנים רבים שכיהנו בקהילות הונגריה, ובהם רבי חיים סופר, רבי אשר אנשיל יונגרייז מצ'נגר, רבי שלמה יהודה טאבאק מסיגט, רבי יואל צבי ראטה מחוסט, רבי צבי הירש פרידמן מליסקא, רבי משולם פייש לאווי מטאהש, רבי יוסף מאיר וייס מספינקא ורבי שמואל פרנקל מדאראג. חיבוריו: שו"ת אמרי אש בשני חלקים (שהיה הספר העברי הראשון שנדפס באונגוואר), אמרי בינה על הש"ס, אמרי יושר (דרשות) ואמרי אש על התורה ועל הגדה של פסח. הפזמון לחנוכה "באו זרים" לקוח מתוך שיר ארוך יותר לחנוכה שחיבר. בנו רבי מנחם אש, אב"ד חוסט, ירש את מקומו ברבנות אונגוואר. בניו האחרים היו רבי יהודה, אב"ד סוברנץ, ורבי חיים. נפטר בכ"ד בטבת ה'תרי"ב (1852) באונגוואר, כבן שבעים ושתיים, ונקבר בבית העלמין היהודי בעיר. בשנת ה'תשס"ט (2009) אותר שם השטח שבו הוא קבור, יחד עם רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך".

ספריו5

קישורים חיצוניים