
קשרים
- אביו
- רבי יעקב צבי
- אמו
- חיה לאה
- בני/בנות זוג
- רחל בת רבי בן ציון סורוצקין
- ילדיו
- רבי חיים וולקיןרבי יצחק אלחנן וולקיןרבי שמואל דוד וולקין
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תרכ"ה (1864) בשומיאץ (רוסיה), לאביו רבי יעקב צבי ולאמו חיה לאה. למד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידיו המקורבים של הנצי"ב. לאחר נישואיו עם רחל, בתו של רבי בן ציון סורוצקין מזכרין, הצטרף בקובנה לכולל של רבי יצחק אלחנן ספקטור, וממנו קיבל סמיכה. בגיל שלושים בערך התמנה לרב גורזד שבליטא. בשנת ה'תרס"ה (1905) עבר לכהן ברבנות שאט, ובשנת ה'תרע"א (1911) התמנה לרב ואב"ד אמצ'יסלב. אחרי מלחמת העולם הראשונה ישב כמה חודשים בכלא הבולשביקים, ולאחר שיצא מרוסיה נתקבל לרב פינסק-קרלין. היה ממייסדי אגודת ישראל ונאם בכנסייה המייסדת בקטוביץ. חיבר את "בית אהרן" על הש"ס, שו"ת "זקן אהרן", "חושן אהרן" על חושן משפט, "מצח אהרן" דרשות על התורה והמועדים, ו"סביב ליראיו" על ספר יראים. נספה בשואה בפינסק בשנת ה'תש"ב (1942).
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תרכ"ה (1864) בעיירה שומיאץ (רוסיה), לאביו רבי יעקב צבי ולאמו חיה לאה. בצעירותו למד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידיו המקורבים של ראש הישיבה, רבי נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב). נשא לאישה את רחל, בתו של רבי בן ציון סורוצקין מזכרין. אחיה היו רבי זלמן סורוצקין, רבה של לוצק, ורבי יואל סורוצקין, רבה של סטויבץ. לאחר נישואיו התיישב בקובנה והצטרף לכולל שעמד בראשו רבי יצחק אלחנן ספקטור, וממנו קיבל סמיכה להוראה ולדיינות. בגיל שלושים בערך התמנה, לבקשת רבי יצחק אלחנן, לרבה של העיירה גורזד שבליטא, במקומו של רבי יצחק יעקב רבינוביץ שעבר לכהן בפוניבז'. בשנת ה'תרס"ה (1905) עבר לכהן ברבנות שאט, ובתחילת שנת ה'תרע"א (1911) התמנה לרב ואב"ד אמצ'יסלב שברוסיה הלבנה. לאחר מלחמת העולם הראשונה ועליית הבולשביקים לשלטון נאסר לכמה חודשים, ובכלא כתב חלק מחידושיו על מסכת בבא קמא. אחר כך יצא מרוסיה לפולין, ונתקבל לרב פינסק וקרלין, ואיחד תחת הנהגתו את שתי הקהילות שהיו נפרדות עד אז. היה פעיל באגודת ישראל מראשיתה. נאם בכנסייה המייסדת בקטוביץ בשנת ה'תרע"ב (1912) והשתתף בכנסייה הגדולה בווינה. בשנת ה'תר"ע (1910) נסע ללונדון עם רבי אליעזר גורדון, ראש ישיבת טלז, כדי לגייס כסף לישיבה לאחר שנשרפה. רבי אליעזר נפטר בזמן הנסיעה, והוא שהספיד אותו. בשנת ה'תרע"ד (1913) נסע לארצות הברית בשליחות אגודת ישראל, יחד עם ד"ר מאיר הילדסהיימר. נודע כפוסק, והשיב לשאלות שעמדו על הפרק בזמנו. בין השאר דן בהזרעה מלאכותית, באמירת קדיש על אב נכרי ובחגיגת בת מצווה, שאותה ראה כחידוש שמקורו ברפורמה והתנגד לה. התנגד בתוקף לפרסום חידושי תורה בעיתונים. חיבר את "בית אהרן", חידושים על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, כתובות, גיטין וקידושין. חיבוריו על מסכת חולין אבדו בשואה. כמו כן חיבר את שו"ת "זקן אהרן", שנדפס בפינסק בשנת ה'תרצ"ב (1932), את "חושן אהרן" על חושן משפט, את "מצח אהרן", דרשות על התורה והמועדים, ואת "סביב ליראיו" על ספר יראים. שלושת בניו כיהנו ברבנות: רבי חיים וולקין, ראש ישיבת וולוז'ין, חתנו של רבי יעקב שפירא ונכדו של הנצי"ב; רבי יצחק אלחנן וולקין, רבה של אנטופולי, שנרצח עם בני קהילתו; ורבי שמואל דוד וולקין, רבה של לוקאצ'י ובעל "רמת שמואל", שסייע בהצלת בני ישיבת מיר דרך יפן ושנגחאי. רבי שמואל דוד היה היחיד ממשפחתו הקרובה ששרד את השואה, ונפטר בניו יורק בשנת ה'תשל"ט (1979). רבי אהרן עצמו נספה בשואה בפינסק בשנת ה'תש"ב (1942), כשהיה כבן שבעים ושמונה.
ספריו5
- בית אהרן
- חושן אהרן
- מצח אהרן
- סביב ליראיו
- שו"ת זקן אהרן