י

רבי יוסף קונביץ (קאנוויץ) זי"ע

אחרוניםליטאים

נולדה'תרל"ח, 1878 למניינם

נפטרטו בסיון ה'תש"ד, 06/06/1944 למניינם

נטמןבית העלמין העתיק, צפת

רב קוברסק וצפת וטרנטון, סגן נשיא ונשיא כבוד של אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה, חתן הרידב"ז.

קשרים

אביו
רבי אליהו חיים קונביץ
בני/בנות זוג
וולה, ביתו של הרידב"ז
ילדיו
מלכיאל (מילטון) רידב"ז קונביץשלמה אריה (סול) קונביץ
רבותיו
רבי יצחק יעקב רבינוביץ (רבי איצל'ה פוניבז'ר)רבי יעקב דוד וילובסקי (הרידב"ז)

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תרל"ח (1878) בכפר קשודר שליד ז'יז'מר (ליטא), לאביו רבי אליהו חיים קונביץ. למד בישיבת סלבודקה אצל רבי יצחק יעקב רבינוביץ (רבי איצל'ה פוניבז'ר), ובשנת ה'תרנ"ז (1897) היה מקבוצת התלמידים שנשלחו לייסד את ישיבתו של הרידב"ז בסלוצק. נשא את וליה בת הרידב"ז והיה מתלמידיו המובהקים. כיהן כרב בשאדובה ובקוברסק, ובשנת ה'תרס"ו (1906) עלה לצפת, שם כיהן כרב הקהילה האשכנזית ודיין, ולימד בישיבת חותנו. בימי מלחמת העולם הראשונה היגר לארצות הברית וכיהן כרב באליזבת ובטרנטון שבניו ג'רזי, ונבחר לסגן נשיא אגודת הרבנים ולימים לנשיא הכבוד שלה. נפטר בט"ו בסיון ה'תש"ד (1944), ולאחר המלחמה הועלו עצמותיו לצפת ונקבר בבית העלמין העתיק סמוך לחותנו.

תולדות חייו

רבי יוסף קונביץ נולד בשנת ה'תרל"ח (1878) בכפר קשודר הסמוך לעיירה ז'יז'מר שבליטא. אביו, רבי אליהו חיים קונביץ, היה תלמיד חכם שהתפרנס מחנות מכולת וממזקקה, והוא שלימד את בנו בילדותו. בגיל תשע למד גמרא אצל מלמד בז'יז'מר, ובסביבות גיל שתים עשרה נכנס לישיבת סלבודקה, שם למד אצל רבי יצחק יעקב רבינוביץ (רבי איצל'ה פוניבז'ר). בשנת ה'תרנ"ז (1897) היה בקבוצה של ארבעה עשר תלמידים שנשלחו מסלבודקה לסלוצק כדי לסייע בייסוד הישיבה של רבי יעקב דוד וילובסקי (הרידב"ז), רבה של העיר. הוא נשא לאשה את וליה בת הרידב"ז, והיה מקורב לחותנו ומתלמידיו. בשנת ה'תרס"א (1901) מילא לזמן קצר את מקום חותנו כרב מטעם בסלוצק, ולאחר מכן כיהן כרב בשאדובה. בשנת ה'תרס"ב (1902) התמנה לרב בקוברסק שבפלך קובנה, וכיהן שם כארבע שנים. חידושי תורה שכתב בתקופה זו נדפסו בידי חותנו בספר "בית רידב"ז" (ירושלים, ה'תרס"ח). בשנת ה'תרס"ו (1906) עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת, שם כיהן כרב הקהילה האשכנזית וכדיין בבית הדין המקומי, ולימד בישיבה שייסד חותנו בעיר. בצפת נולד בנו מלכיאל (מילטון) רידב"ז קונביץ, לימים משפטן ומזרחן באוניברסיטת קורנל. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת ה'תרע"ד (1914) יצא לאסוף כספים בלונדון, ומשם היגר לארצות הברית. תחילה כיהן כרב הקהילה באליזבת שבניו ג'רזי, ובשנת ה'תרע"ט (1919) עבר לכהן כרב בטרנטון. הוא נמנה עם ראשי אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה: בשנת ה'תרע"ז (1917) נבחר לחבר הוועד הפועל שלה, ובקיץ ה'תרע"ט (1919) נבחר לסגן נשיא. בשנת ה'תרצ"ה (1935) עמד בראש מחאה רבנית נגד מסדרי קידושין שיאמצו את התקנה שהוצעה בכינוס הרבנים הקונסרבטיביים לעניין עגונות. בשנת ה'תרצ"ט (1939) פרש מתפקידיו הפעילים מחמת מחלתו, ונבחר לנשיא הכבוד של האגודה. בשנותיו האחרונות התגורר בבית בנו שלמה אריה בבלמר שבניו ג'רזי. נפטר בט"ו בסיון ה'תש"ד (1944) לאחר התקף לב, והלווייתו יצאה מבית הכנסת בית יוסף בניו יורק, שם נקבר זמנית. לאחר המלחמה, בכ"ד בסיון ה'תש"ו (1946), הועלו עצמותיו לצפת ונקבר בבית העלמין העתיק סמוך לקבר חותנו. דרשותיו על התורה נדפסו לאחר פטירתו בספר "דברי יוסף", ועל שמו נקראה ישיבה בשכונת לואר איסט סייד בניו יורק.

ספריו1