רבי אברהם שאג צוובנר זי"ע

תולדות חייו

רבי אברהם שאג-צוובנר נולד בד' באייר ה'תקס"א (1801) בעיר גלגוץ שבהונגריה (כיום הלוהובץ, סלובקיה). אביו, רבי יהודה ליב שאג, היה מתלמידי רבי יחזקאל לנדא בעל "נודע ביהודה", ונפטר כשבנו היה בן שלוש. הנער גדל בהשגחת רבי יצחק פרנקל, ולאחר מכן נשלח ללמוד בישיבת רבי משה סופר (החתם סופר) בפרשבורג, ושם קיבל סמיכה לרבנות. בגיל 18 שידך לו החתם סופר את לאה, בתו של רבי אהרן הלוי שפיץ, אב"ד פרוסטיץ שבמוראביה, ולאחר מכן כיהן ברבנות במוראביה. כעבור כשבע שנים, עוד לפני שמלאו לו 25 שנה, עבר לכהן כרב בשטלסדורף שבהונגריה ופתח בה ישיבה. משנת ה'תרי"א (1851) ועד ה'תרל"ג (1873) כיהן כרב קוברסדורף, אחת משבע הקהילות שבחבל בורגנלנד. בימיו נבנה בעיירה בית הכנסת, והישיבה שפעלה בה המשיכה להתקיים עד עלייתו לארץ ישראל. נודע כמלמד תובעני שמסר שיעורים ארוכים לתלמידיו. רבו החתם סופר הפליג בשבחו כתלמיד חכם גדול וירא שמים. בימי הפילוג ביהדות הונגריה תמך בהיפרדות הקהילות האורתודוקסיות מן הקהילות הנאולוגיות, והצטרף להחרמת קהילות הסטטוס קוו. בכ"ב באייר ה'תרל"ג (1873), בגיל 72, עלה עם משפחתו לירושלים. עמו עלה תלמידו רבי יוסף חיים זוננפלד, לימים רבה של העדה החרדית בירושלים. בירושלים התנגד להקמת בתי ספר חדשים ולייסוד הספרייה שלימים הפכה לספרייה הלאומית. חיבוריו נדפסו לאחר פטירתו: שו"ת אהל אברהם (ירושלים, ה'תרמ"א), ובאותו שם גם חידושים על מסכת חולין; דרשות הרא"ש (ירושלים, ה'תרס"ד, וחלק שני בה'ת"ש); וחידושי רבינו אברהם שאג בשלושה כרכים. נולדו לו חמישה ילדים: יהודה ליב צוובנר, מרים, יששכר בער, הינדל ואהרן. בין צאצאיו רבי שמואל זנוויל שפיצר, רבי ברוך ראובן שלמה יונגרייס ונינו אברהם-חיים שאג, חבר הכנסת הראשונה. נפטר בירושלים בכ"ט באדר ה'תרל"ו (1876) ונקבר בהר הזיתים. ביקש שלא יכתבו על מצבתו תארים, אלא רק שזכה לעלות לארץ ישראל בסוף ימיו.