רבי אברהם מיוחס זי"ע

תולדות חייו

רבי אברהם מיוחס נולד בשנת ה'תע"ח (1718) בירושלים, למשפחת מיוחס שעלתה לארץ ישראל בימי שיבת מגורשי ספרד. אביו היה רבי שמואל מיוחס ואמו רחל, בתו של רבי ישראל יעקב חגיז. כך היה נכדו של רבי ישראל יעקב חגיז ונינו של רבי משה גלאנטי. אביו נפטר כשהיה בן שנתיים, והוא גדל בבית סבו, רבי משה מיוחס, סופר הקהילה בירושלים, ובבית דודו, רבי משה בכור מיוחס. למד בישיבת 'בית יעקב' בירושלים, שנקראה על שם מייסדה רבי יעקב פירירה. מרבותיו היו רבי ישראל מאיר מזרחי בעל 'פרי הארץ', ורבי יצחק הכהן רפפורט, שחיבב אותו במיוחד. בצעירותו נשא לאישה את ג'מילה, בתו היחידה של רבי טוביה הכהן (טוביה הרופא) בעל 'מעשה טוביה'. בניו היו יצחק שמואל, יוסף יעקב ובנימין משה. כיהן כדיין וכחבר בבית דינו של אחיו, הראשון לציון רבי רפאל מיוחס, ונודע בתלמוד ובהלכה וגם כמקובל. בסביבות גיל ארבעים איבד את מאור עיניו. מתלמידיו המובהקים היה רבי יום טוב אלגאזי, ולפי המכלול למד אצלו גם רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א). חיבורו העיקרי, 'שדה הארץ', נחלק לשלושה חלקים: דרושים על התורה, חידושים על הש"ס, וחידושים על משנה תורה לרמב"ם ועל הטור. בתורת הקבלה חיבר את 'דגלי אהבה' ואת 'ריח שדה', פירוש על 'דרך עץ חיים' לאר"י; את 'המאור הקטן', פירוש על 'עץ חיים' לרבי חיים ויטאל; ואת 'שיח שדה', פירוש על 'ספר הכוונות'. נפטר בכ"ט בכסליו ה'תקכ"ח (1767), כבן ארבעים ותשע, ונקבר בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.