
שמעיה - הנשיא
נולדג'תשכ"ב
נפטרג'תשל"א
נטמןגוש חלב
נשיא הסנהדרין בתקופת הזוגות עם אבטליון, ורבם של הלל הזקן ושמאי הזקן.
קשרים
- רבותיו
- יהודה בן טבאישמעון בן שטח
- תלמידיו
- הלל הזקןשמאי הזקן
- חברותות
- אבטליון
מקומות בהם פעל
- ירושליםנשיא הסנהדרין
תמצית ביוגרפית
לפי המסורת היה שמעיה מצאצאי סנחריב מלך אשור, גר או בן גרים. למד אצל רבי יהודה בן טבאי ורבי שמעון בן שטח, ועמד עם אבטליון בזוג הרביעי של תקופת הזוגות, בסוף ימי החשמונאים. שמעיה היה נשיא הסנהדרין ואבטליון אב בית הדין. הם שמרו על מסורת לימוד התורה וההלכה בתקופת המאבק הסוער על ירושת שלטונה של שלומציון המלכה ובתחילת שלטונו של הורדוס. על פי רוב לא היו מעורבים בפוליטיקה, אך שמעיה עודד את עמיתיו בבית הדין שלא לפחד מהורדוס ושלא להטות לטובתו את הדין. במסכת אבות מובא מאמרו: "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתודע לרשות". מתלמידיו הלל הזקן ושמאי הזקן. לפי המסורת נקבר עם אבטליון בגוש חלב.
תולדות חייו
שמעיה ואבטליון נמנו עם גדולי חכמי הפרושים בסוף ימי בית החשמונאים. לפי התלמוד הבבלי (גיטין נז ע"ב) היו מבני בניו של סנחריב מלך אשור. במקורות מתוארים כגרים, והחוקרים נחלקו אם התגיירו בעצמם או שהיו בני גרים. יש הסוברים שהיו אחים. שמעיה קיבל את התורה מרבי יהודה בן טבאי ומרבי שמעון בן שטח, ועמד עם אבטליון בזוג הרביעי בשלשלת הזוגות. הוא כיהן כנשיא הסנהדרין ואבטליון כאב בית הדין. ההלכות המובאות בשמו נאמרו לרוב יחד עם אבטליון, למשל בעניין הקרבת חגיגה בשבת ובעניין מוקצה ביום טוב. בכל הנושאים שבהם הם נזכרים יחד הם מסכימים זה עם זה, מלבד המחלוקת על הסמיכה ביום טוב, שבה סבר שמעיה שסומכים ואבטליון שאין סומכים. מחלוקת זו נמשכה אחריהם בין הזוגות הבאים ובין בית שמאי לבית הלל. במסכת אבות (א, י) מובא מאמרו: "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתודע לרשות". הרמב"ם ורבי עובדיה מברטנורא פירשו שהבטלה מביאה לידי שעמום, ושאין לבקש שררה או להתקרב לשלטון. יש הקושרים את המאמר לעמידתו מול הורדוס. לפי יוסף בן מתתיהו, כשהועמד הורדוס הצעיר לדין בסנהדרין ונאלמו כל החברים, קם חכם בשם סמאיאס, הוא שמעיה לפי רוב החוקרים, והוכיח את הדיינים על פחדם מפני הנאשם שבא מוקף אנשי חיל. יש החולקים על זיהוי זה ומייחסים את הדברים לשמאי הזקן. כבודם בעיני העם היה גדול. התלמוד מספר על כהן גדול שיצא מן המקדש, וכשראה העם את שמעיה ואבטליון הניח אותו והלך אחריהם. מתלמידיהם היו הלל הזקן, שמאי הזקן ומנחם. התלמוד מספר על הלל שלא היה בידו לשלם לשומר בית המדרש, ועלה לגג כדי לשמוע דברי אלוקים חיים מפי שמעיה ואבטליון, עד שמצאוהו מכוסה שלג. גם לאחר זמן הזכיר הלל לבני בתירה שלא שימשו את שני גדולי הדור שמעיה ואבטליון. במועד פטירתו נחלקו החוקרים: רבי נחמן קרוכמל סבר שנפטר לפני שנת 52 לפני הספירה בקירוב, ורבי יצחק אייזיק הלוי סבר שכבר לא היה בחיים בעת משפט הורדוס. לפי מסורת שתיעד רבי שמואל בן שמשון בתחילת המאה ה-13, קברם של שמעיה ואבטליון נמצא בגוש חלב שבגליל העליון, סמוך לכניסה לכפר, במבנה קטן ובו סרקופג כפול. המקום היה יעד לעולי רגל כבר בימי הביניים.