ש

רבי שמחה אלברג זי"ע

אחרוני זמננו

נולדה'תרע"א, 1911 למניינם·ורשה

נפטרח בחשון ה'תשנ"ו, 01/11/1995 למניינם

נטמןהר המנוחות, ירושלים

עורך הירחון התורני הפרדס ויו"ר אגודת הרבנים בארצות הברית, מחבר שלמי שמחה ועקידת טרבלינקא.

קשרים

אביו
רבי אהרן שמעון אלברג
אמו
גיטל
בני/בנות זוג
מרים, בת רבי יהודה זליג סלוצקר
רבותיו
רבי מנחם זמבהרבי אברהם וינברגרבי נתן שפיגלגלסרבי משה פיינשטיין

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בשנת ה'תרע"א (1911) בוורשה (פולין) לאביו רבי אהרן שמעון אלברג ולאמו גיטל. בילדותו גדל אצל סבו, רבי אליהו יהודה ליפשיץ, אב"ד גריצה. למד אצל רבי מנחם זמבה ואצל רבי אברהם וינברג בעל "ראשית ביכורים", וכן בכולל "עמק הלכה" בוורשה אצל רבי נתן שפיגלגלס. היה בין תלמידי המחזור הראשון של ישיבת חכמי לובלין. בזמן מלחמת העולם השנייה עבר לקובנה ומשם הגיע לשנגחאי. בשנת ה'תש"ז (1947) הגיע לארצות הברית, ושם היה עוזרו של רבי משה פיינשטיין. כחמישים שנה פעל באגודת הרבנים בארצות הברית ובקנדה ועמד בראשה, וערך את הירחון התורני "הפרדס". בשנת ה'תשנ"ה (1995) ייסד את ישיבת "בית אברהם ועמק הלכה". חיבר את "מנחת ביכורים", "עקידת טרבלינקא", "ווארשא של מעלה", "שלמי שמחה" ו"אמרי שמחה". נפטר בח' בחשון ה'תשנ"ו (1995) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

תולדות חייו

רבי שמחה אלברג (נכתב גם עלברג) נולד בשנת ה'תרע"א (1911) בוורשה לאביו רבי אהרן שמעון ולאמו גיטל. בשנות ילדותו גדל בבית סבו, רבי אליהו יהודה ליפשיץ, שכיהן כאב"ד בעיירה גריצה שבפולין, ובביתו קיבל את חינוכו התורני הראשון. כשחזר לוורשה נקשר לגדולי התורה שבה. למד אצל רבי מנחם זמבה, מגדולי רבני ורשה, ואצל רבי אברהם וינברג בעל "ראשית ביכורים". כמו כן למד בכולל "עמק הלכה" בוורשה אצל רבי נתן שפיגלגלס. הוא נמנה עם תלמידי המחזור הראשון של ישיבת חכמי לובלין. כבר בצעירותו, בשנת ה'תרצ"ו (1936), הוציא לאור את ספרו הראשון, "מנחת ביכורים", ובו חידושי תורה וביאורים. בשנות השלושים החל לפרסם מאמרים תורניים בירחון "הפרדס". בזמן מלחמת העולם השנייה עבר לישיבה בקובנה, ומשם, במסלול הנדודים של בני הישיבות, הגיע לשנגחאי. שם הדפיס בשנת ה'תש"ו (1946) את ספרו "עקידת טרבלינקא", ובו הגיגים על חורבן יהדות פולין ועל מחנה ההשמדה טרבלינקה. נשא לאישה את מרים, בתו של רבי יהודה זליג סלוצקר, רבה של חרבין שבסין. בשנת ה'תש"ז (1947) הגיע לארצות הברית ושימש עוזרו של רבי משה פיינשטיין. כחמישים שנה פעל באגודת הרבנים בארצות הברית ובקנדה ועמד בראשה כיושב ראש, וערך את הירחון התורני "הפרדס", שהיה במה מרכזית לחידושי תורה ולבירורי הלכה של רבני אמריקה. יחד עם רבי משה פיינשטיין יזם את ייסודו של העיתון "ג'ואיש פרס". בשנת ה'תשנ"ה (1995) ייסד את ישיבת "בית אברהם ועמק הלכה", וקרא לה על שם רבו רבי אברהם וינברג ועל שם הכולל שבו למד בוורשה. בין חיבוריו: "שלמי שמחה", חידושי הלכה בחמישה כרכים, בעיקר על סדר קדשים, שיצאו לאור בשנים ה'תשכ"ד-ה'תשנ"א (1964-1991); "ווארשא של מעלה" (ה'תשכ"ט, 1969), על עולם התורה בוורשה שלפני השואה; ו"אמרי שמחה" בשני כרכים (ה'תשמ"ט-ה'תשנ"ג, 1989-1993), מאמרי הגות ומחשבה. הוא כתב גם על רבו רבי מנחם זמבה ועל עמדותיו ההלכתיות בגטו ורשה. נפטר בח' בחשון ה'תשנ"ו (1995), בן כשמונים וארבע, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

ספריו5

  • אמרי שמחה
  • ווארשא של מעלה
  • מנחת ביכורים
  • עקידת טרבלינקא
  • שלמי שמחה

קישורים חיצוניים