ש

רבי שמואל ברוך ורנר זי"ע

אחרוני זמננו

נולדכה בטבת ה'תרע"א, 25/01/1911 למניינם·ירושלים

נפטרל בסיון ה'תשנ"ג, 19/06/1993 למניינם

נטמןהר הזיתים, ירושלים· מיקום הקבר במפה

אב"ד בית הדין הרבני בתל אביב כשלושים שנה, מחבר 'משפטי שמואל' וחתן פרס הרב קוק.

קשרים

אביו
רבי חנוך הניך ורנר
אמו
דינה ורנר
בני/בנות זוג
קיילא יהודית ורנר
ילדיו
רבי דוד יחיאל ורנררבי שמעון מאיר ורנר
רבותיו
רבי איסר זלמן מלצררבי יעקב משה חרל"פ
חברותות
רבי חיים שרגא פייבל פרנקרבי דב בער אליעזרוב

מקומות בהם פעל

  • ירושליםלמד בישיבת עץ חיים ובמכון הארי פישל (עד 1952)
  • תל אביבדיין ואב"ד בבית הדין הרבני (מ-1952)

תמצית ביוגרפית

נולד בכ"ה בטבת ה'תרע"א (1911) בירושלים, לאביו רבי חנוך הניך ורנר. למד בישיבות מאה שערים וציון, ומשנת ה'תרפ"ו (1926) בישיבת עץ חיים אצל רבי איסר זלמן מלצר. נשא לאישה את בתו של רבי יעקב משה חרל"פ, ולמד בהדרכתו שנים רבות. משנת ה'תרצ"ג (1933) למד במכון הארי פישל, ושם ההדיר עם רבי חיים שרגא פייבל פרנק את חידושי הר"ן. בשנת ה'תשי"ב (1952) מונה לדיין בבית הדין הרבני בתל אביב, ומשנת ה'תשט"ז (1956) כיהן כאב"ד שם כשלושים שנה. חיבר את 'משפטי שמואל', פסקים ובירורי הלכות באבן העזר ובחושן משפט, שזיכה אותו בפרס הרב קוק ובפרס הרב מימון. חיבר גם את 'יקר תפארת' ואת 'בירורי הלכות'. נפטר בל' בסיון ה'תשנ"ג (1993), ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

תולדות חייו

נולד בכ"ה בטבת ה'תרע"א (1911) בירושלים, לאביו רבי חנוך הניך ורנר ולאמו דינה. סבו מצד אביו, רבי משה מנחם מנדל ורנר, היה מבוני ירושלים ומייסד שכונת בתי ורנר. בצעירותו למד בישיבת מאה שערים ובישיבת ציון, ומשנת ה'תרפ"ו (1926) בישיבת עץ חיים. שם למד בחברותא עם רבי דב בער אליעזרוב. רבו המובהק בישיבה היה רבי איסר זלמן מלצר. בשנת ה'תר"צ (1930) נשא לאישה את קיילא יהודית, בתו של רבי יעקב משה חרל"פ. הוא למד בהדרכת חותנו שנים רבות, והעמיק גם בכתבי המהר"ל. נסמך להוראה על ידי רבי יצחק יעקב וכטפוגל ורבי אבא יעקב בורוכוב. משנת ה'תרצ"ג (1933) למד במכון הארי פישל שבנשיאות הראי"ה קוק. במשך כעשור למד שם בחברותא עם רבי חיים שרגא פייבל פרנק, ויחד הוציאו לאור את חידושי הר"ן על מסכת מועד קטן. לאחר סגירת המכון שימש מפקח רוחני ובוחן בישיבות מפעל התורה של המזרחי. בשנת ה'תש"ה (1945) פרסם את 'יקר תפארת', ביאור על פירוש הרדב"ז להלכות שלוחין ושותפין ועבדים ברמב"ם. כמו כן נמנה על מייסדי בית המדרש 'בית זבול'. בשנת ה'תשי"ב (1952) מונה לדיין בבית הדין הרבני בתל אביב, לבקשת הרב הראשי רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג. משנת ה'תשט"ז (1956) כיהן כאב"ד שם כשלושים שנה, עד פרישתו. הוא היה חבר בוועדת השופטים של פרס הרב קוק. בשנת ה'תשל"א (1971) יצא לווינה מטעם מועצת הרבנות הראשית לבירור עניין גיורים שנערכו שם. חיבורו העיקרי, 'משפטי שמואל', כולל פסקים ובירורי הלכות באבן העזר ובחושן משפט, ונדפס בשנים ה'תשל"ב וה'תשמ"ד. על חיבור זה זכה בפרס הרב קוק בשנת ה'תשל"ג (1973) ובפרס הרב מימון בשנת ה'תשל"ח (1978). חיבר גם את 'בירורי הלכות' על דיני עובד ומעביד, שכיר וקבלן. עוד ההדיר את חידושי הר"ן למסכתות שבת, מועד קטן ומגילה, וערך מהדורה של הארבעה טורים בהוספת הערות. בשנותיו האחרונות עמד בראש המחלקה לכתבי יד של מכון ירושלים. נולדו לו שישה ילדים, ובהם רבי דוד יחיאל ורנר, רב העיר חדרה, ורבי שמעון מאיר ורנר. נפטר בל' בסיון ה'תשנ"ג (1993) בגיל 82, ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

ספריו3

  • בירורי הלכות
  • יקר תפארת
  • משפטי שמואל

קישורים חיצוניים