
קשרים
- אביו
- ר' יוסף
- אמו
- רסא בת רבי אליהו מוולוז'ין
- בני/בנות זוג
- שרהאסתר בת רבי מיכאל קאצין
- ילדיו
- רבי אליהו שטראשוןרבי מתתיהו שטראשוןרבי יוסף שטראשון
- רבותיו
- רבי יוסף (אביו)רבי אברהם דנציג
- חברותות
- רבי מרדכי מלצר
מקומות בהם פעל
- וילנהפרנס הקהילה ומגיה בדפוס ראם (1812–1872)
תמצית ביוגרפית
נולד ב-יח בחשון ה'תקנ"ד (1793) בזסקביץ' (בלארוס). אביו היה רבי יוסף, בנו של רבי שמואל רבה של זסקביץ'. למד אצל אביו ואצל רבי אברהם דנציג בעל "חיי אדם". נשא את שרה, בתו של רבי דוד מהכפר סטראשון, ועל שם הכפר נקרא שמו. בשנת ה'תקע"ב (1812) עבר לווילנה, ובשנים 1825-1827 כיהן כפרנס הקהילה. סירב לקבל עליו את רבנות סובאלק. עמד בראש קופת גמילות חסדים גדולה, הגיה בדפוס ראם, ומדי בוקר מסר שיעור בגמרא לקבוצת אברכים. הגהותיו וחידושיו על התלמוד הבבלי נדפסו בש"ס וילנה, וחיבר גם הגהות על המשניות, על מדרש רבה ועל משנה תורה לרמב"ם. נפטר בווילנה ב-יא באדר ב ה'תרל"ב (1872) ונקבר בבית העלמין היהודי בעיר, לצד רבי אברהם אבלי פוסוולר.
תולדות חייו
רבי שמואל שטראשון נולד ב-יח בחשון ה'תקנ"ד (1793) בעיירה זסקביץ' שבפלך וילנה. אביו, רבי יוסף, היה בנו של רבי שמואל זסקביצר, שכיהן כרב העיירה כעשרים שנה עד פטירתו. אמו רסא הייתה בתו של רבי אליהו מוולוז'ין, אב בית הדין של סמורגון וזסקביץ'. בצעירותו למד אצל אביו ואצל רבי אברהם דנציג בעל "חיי אדם". נשא את שרה, בתו של העשיר רבי דוד מהכפר סטראשון שבפלך וילנה, ועל שם הכפר נקרא שטראשון. אחרי פטירת שרה בשנת ה'תרי"ד (1854) נשא את אסתר, בתו של רבי מיכאל קאצין מנכבדי וילנה. בשנת ה'תקע"ב (1812) עבר לווילנה, ושם יצא לו שם כתלמיד חכם. למד בחברותא עם רבי מרדכי מלצר ב"ישיבת הארבעים". השתתף בעסקי הציבור של הקהילה, ובשנים 1825-1827 כיהן כפרנס הקהילה. עסק גם בענייני ארץ ישראל, עמד בראש קופת גמילות חסדים גדולה ונודע בצדקתו. הוצעה לו רבנות סובאלק, והוא סירב לקבלה. מדי בוקר אחרי תפילת ותיקין מסר שיעור של שעתיים בגמרא לקבוצה מובחרת של בחורים ואברכים. שימש גם מגיה ראשי בדפוס ראם בווילנה. עיקר פרסומו בא לו מהגהותיו וחידושיו על התלמוד הבבלי, שנדפסו בש"ס וילנה ונעשו לחלק קבוע מדפי הגמרא. כתב גם הגהות על המשניות ועל מדרש רבה, הגהות על משנה תורה לרמב"ם, חידושים קצרים על שולחן ערוך אורח חיים, הגהות על "מעשה רב" של הגאון מווילנה והערות על "נתיבות עולם". הערותיו על הרמב"ם נדפסו בשם "מקורי הרמב"ם" (וילנה ה'תר"ל). רבים מכתביו נשארו בכתב יד, וחידושים נוספים שלו מובאים בשמו בספרים אחרים. היו לו שלושה בנים ושלוש בנות. בנו רבי אליהו היה תלמיד חכם ומגיה בדפוס ראם, ונפטר בחיי אביו. בנו רבי מתתיהו שטראשון היה תלמיד חכם וביבליופיל, וספרייתו הייתה הבסיס לספריית שטראשון בווילנה. בנו רבי יוסף ישב בהומל. בתו טייבע נישאה לרבי יוסף בצלאל הרכבי, המנהל המסחרי של דפוס ראם. בתו זלאטע נישאה לרבי ירמיהו רוטנר, ובת נוספת נישאה לרבי שמחה ליפשיץ מהורודנה. נפטר בווילנה ב-יא באדר ב ה'תרל"ב (1872). ביום הלווייתו הוכרזה בעיר הפסקת עבודה כללית, והוא נקבר בבית העלמין היהודי בווילנה, בקבר ששמר לו לצד רבי אברהם אבלי פוסוולר, ראש אבות בית הדין של וילנה.
ספריו6
- הגהות הרש"ש על מדרש רבה
- הגהות הרש"ש על משנה תורה לרמב"ם
- חדושי הרש"ש על המשנה
- חדושי הרש"ש על התלמוד
- חידושי הרש"ש על שולחן ערוך
- מקורי הרמב"ם לרש"ש