
קשרים
- אביו
- רבי שרגא פייביש
- בני/בנות זוג
- רחלברכה בת רבי יעקב דב נויגרשל
- ילדיו
- רבי אברהם שרגא צבי פרנקלרבי מאיר פרנקלמלכהלאה
- רבותיו
- רבי חיים הלברשטאםרבי בנימין כ"ץ ראפאפורט
מקומות בהם פעל
- בערעטיאויפאלוהתגורר ועסק במסחר
- אונגווארהתגורר בעיר
- דאראגרב העיר ואדמו"ר (1874–1881)
תמצית ביוגרפית
נולד בה' בניסן ה'תקע"ה (1815) בקאמאדע (הונגריה), לאביו רבי שרגא פייבוש פרנקל, אב"ד גינז-ריסקא. בגיל שש התייתם מאביו וגדל אצל דודו רבי יצחק, אב"ד קראלי. למד אצל רבי בנימין כ"ץ ראפאפורט בקאמאדע, והיה מתלמידי רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. שנים רבות התגורר בבערעטיאויפאלו ועסק במסחר, ואף התגורר באונגוואר. בשנת ה'תרל"ד (1874) נתמנה לרב בדאראג (הונגריה), ונודע כאדמו"ר וכפועל ישועות. חתנו וממלא מקומו, רבי זאב וולף ציטרון, הדפיס את תורתו יחד עם תורת אביו בספר "אמרי שפר". נפטר בט"ו בחשוון ה'תרמ"ב (1881) ונקבר בדאראג.
תולדות חייו
רבי שמואל פרנקל נולד בה' בניסן ה'תקע"ה (1815) בעיירה קאמאדע שבהונגריה. אביו, רבי שרגא פייבוש פרנקל, כיהן כאב"ד גינז-ריסקא. כשהיה בן שש התייתם מאביו ועבר לגור אצל דודו, רבי יצחק, אב"ד קראלי. בצעירותו למד בקאמאדע אצל רבי בנימין כ"ץ ראפאפורט, שנודע בכינוי רבי בנימין קאמאדער. אשתו הראשונה, רחל, הייתה בת לאחד מעשירי הקהילה. ממנה נולדו לו שני בנים ושתי בנות: רבי אברהם שרגא צבי, רבי מאיר, מלכה, אשת רבי יעקב צבי וייסמן, ולאה, אשת רבי זאב וולף ציטרון. במשך שנים רבות התגורר בבערעטיאויפאלו והתפרנס ממסחר, ובכלל זה סחר באתרוגים. כמו כן התגורר תקופה באונגוואר. הוא נמנה עם תלמידיו ומקורביו של רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים" מצאנז. כשהתאלמן מאשתו הראשונה, שידך לו רבו את ברכה, בתו של רבי יעקב דב נויגרשל. ברכה נקברה לימים בהר הזיתים. בשנת ה'תרל"ד (1874) נתמנה לרב בעיר דאראג (היידודורוג) שבהונגריה, וכיהן שם עד יום פטירתו. בדאראג התפרסם כאדמו"ר וכפועל ישועות, ונחשב לאדמו"ר הראשון של חסידות דאראג. במחלוקת שפרצה ביהדות הונגריה בימיו תמך בהיפרדות הקהילות האורתודוקסיות מן הקהילות הנאולוגיות. ניגונים ושירים רבים מיוחסים לו. הוא נהג לחתום "שמואל פרנקל מב"ח", וטעם החתימה אינו ידוע. תורתו נשתמרה בעיקר בזכות חתנו, רבי זאב וולף ציטרון, שהדפיס אותה יחד עם תורת אביו רבי שרגא פייבוש בספר "אמרי שפר". סיפורים על חייו קובצו בספר "סיפורי שמואל", שנדפס לראשונה במרגרטן בשנת ה'תש"ג (1943). נפטר בט"ו בחשוון ה'תרמ"ב (1881), בגיל שישים ושש, ונקבר בדאראג. בנו הבכור, רבי אברהם שרגא צבי, סירב לרשת את מקומו, ולכן מילא את מקומו חתנו רבי זאב וולף ציטרון. רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר נהג לעלות לקברו מדי שנה. מאוחר יותר נבנה על הציון אוהל בדמות בית המדרש שעמד בעבר במקום. בין צאצאיו היו רבי אברהם פרנקל בעל "דופקי תשובה" ורבי נפתלי הירצקא פרנקל. בשנות התש"ן חידש נינו, רבי ישראל משה רוזנפלד, את חסידות דאראג, ומרכזה כיום בבני ברק. בית הכנסת "אמרי שפר" בשכונת הר נוף בירושלים נקרא על שם ספרו.
ספריו1
- אמרי שפר