
רבי שמואל זי"ע - הדברי שמואל
הפאטער
נולדה'תר"י·סלונים
נפטריט בשבט ה'תרע"ו, 24/01/1916 למניינם·ורשה
נטמןבית העלמין היהודי, ורשה· מיקום הקבר במפה
האדמו"ר השני בשושלת סלונים, ממייסדי אגודת ישראל, ותורתו נדפסה בספר דברי שמואל.
קשרים
- אביו
- רבי יחיאל מיכל אהרן
- אמו
- חיה דובשא
- בני/בנות זוג
- גיטל
- ילדיו
- רבי ישכר לייב וינברגרבי אברהם וינברג
- רבותיו
- רבי אברהם וינברגרבי חיים הלברשטאם מצאנזרבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב
מקומות בהם פעל
- סלוניםאדמו"ר סלונים (1883–1916)
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תר"י (1850) בסלונים (בלארוס). אביו היה רבי יחיאל מיכל אהרן, בנו של רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה", מייסד חסידות סלונים. גדל אצל סבו ולמד ממנו את עיקר דרכו. הרבה לנסוע אל רבי חיים מצאנז ואל רבי דוד משה מצ'ורטקוב. בשנת ה'תרמ"ד (1883) מילא את מקום סבו כאדמו"ר השני של סלונים. עסק בצורכי הציבור יחד עם רבי ישראל מאיר הכהן בעל "החפץ חיים", היה ממייסדי "כנסת ישראל", "מחזיקי הדת" ואגודת ישראל, ועמד בראש כולל רייסין שתמך במשפחות בטבריה, בצפת ובירושלים. שיחותיו ודברי תורתו נדפסו אחרי פטירתו בספר "דברי שמואל". נפטר בי"ט בשבט ה'תרע"ו (1916) בוורשה, ונקבר שם בבית העלמין היהודי.
תולדות חייו
רבי שמואל וינברג נולד בשנת ה'תר"י (1850) בסלונים. אביו היה רבי יחיאל מיכל אהרן, בנו של רבי אברהם וינברג בעל "יסוד העבודה", מייסד חסידות סלונים. אמו, חיה דובשא, הייתה בתו של רבי שמואל, מחסידי לכוביץ', ועל שמו נקרא. נשא לאשה את גיטל, בתו של רבי אברהם בן רבי שלמה לייב מלנצ'נה. בצעירותו התחנך אצל סבו, ממנו קיבל את עיקר דרכו בעבודת ה' ובתורה. הוא הרבה לנסוע אל רבי חיים הלברשטאם מצאנז ושהה אצלו תקופה ארוכה. כמו כן נסע אל רבי אברהם מצ'חנוב ואל רבי דוד משה מצ'ורטקוב. אחרי פטירתם נסע בעיקר אל רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין. בצעירותו ביקר פעמיים בארץ ישראל. בי"א בחשון ה'תרמ"ד (1883) מילא את מקום סבו והיה לאדמו"ר השני של סלונים. חסידיו כינוהו "הפאטער" (האב). הוא היה מעורב בענייני הכלל: יחד עם בעל "החפץ חיים" ניהל קרן לתמיכה בתלמודי תורה ובמקוואות, והיה בקשר עם רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק ועם רבנים נוספים. השתתף בהקמת ארגוני "כנסת ישראל" ו"מחזיקי הדת", ובהמשך גם בייסוד אגודת ישראל. הוא דאג לעדה החסידית בארץ ישראל, עמד בראש כולל רייסין, שתמך במאות משפחות בטבריה, בצפת ובירושלים, ובשנת ה'תר"ס (1900) פעל להקמת ישיבת "אור תורה" בטבריה. לפי המכלול הניח גם את היסוד לישיבת "תורת חסד". שיחותיו ודברי תורתו שנשתמרו הובאו לארץ ישראל בידי רבי אליהו טננהויז, ונדפסו בשנת ה'תשכ"ט בידי רבי שלום נח ברזובסקי בעל "נתיבות שלום" בספר "דברי שמואל". על שם הספר הוא מכונה "הדברי שמואל". בימי מלחמת העולם הראשונה הגיע לוורשה לקבל טיפול רפואי. שם חלה ונפטר בי"ט בשבט ה'תרע"ו (1916). מחמת קשיי המלחמה לא ניתן היה להעבירו לקבורה במקום אחר, והוא נקבר בבית העלמין היהודי בוורשה, ועל קברו נבנה אוהל. אחריו כיהן בנו רבי ישכר לייב כאדמו"ר בסלונים, ובנו רבי אברהם הנהיג את חסידיו בביאליסטוק ובברנוביץ'. בנותיו נישאו לרבנים ולאדמו"רים, ובהם רבי פנחס לוביצקי מסלונים-לכוביץ' ורבי משה מנחם זילבר מסלונים-דטרויט.
ספריו1
- דברי שמואל