
קשרים
- אביו
- רבי יעקב קאפיל שפירא
- אמו
- רייצה גולדה
- בני/בנות זוג
- רחל בת רבי נחמן נתן קורונל
- ילדיו
- רבי בן ציון אברהם שפירא
- רבותיו
- רבי יוסף שטיינהרטרבי משה יהודה לייב זילברברגרבי יהושע לייב דיסקין
- תלמידיו
- רבי יעקב משה חרל"פרבי ישעיהו חשיןרבי עקיבא פרושרבי מאיר הלררבי צבי ווייספיש
מקומות בהם פעל
- ירושליםלמד בבית המדרש אהלי יעקב (עד 1906)
תמצית ביוגרפית
נולד בחברון בשנת ה'ת"ר (1840) לרבי יעקב קאפיל שפירא ולרייצה גולדה, נכדו של רבי זאב שפירא (זאב חריף). בילדותו למד אצל רבי יוסף שטיינהרט, ובגיל 15 נישא לרחל בת רבי נחמן נתן קורונל וסמך על שולחן חותנו שנים רבות. למד בבית המדרש אהלי יעקב בירושלים, ורבו המובהק היה רבי משה יהודה לייב זילברברג בעל "זית רענן". לאחר פטירת רבו בשנת ה'תרל"ח (1878) התקרב לרבי יהושע לייב דיסקין והיה ממקורביו. נודע כאיש קדוש ובעל מופת, נהג בפרישות ובסיגופים, היה בקי בקבלה והקפיד שלא לצאת מארץ ישראל. בין תלמידיו היה רבי יעקב משה חרל"פ. חיבר את "ציץ הקודש", "אמרות טהורות" ו"תיקון חצות", ומכתביו קובצו בספר "צבי לצדיק". נפטר בירושלים בי"ב באלול ה'תרס"ו (1906) ונקבר בהר הזיתים.
תולדות חייו
רבי יהושע צבי מיכל שפירא, שכונה ר' הירש מיכל, נולד בחברון בשנת ה'ת"ר (1840). אביו היה רבי יעקב קאפיל שפירא ואמו רייצה גולדה. סבו, רבי זאב שפירא (זאב חריף), עלה מטיקטין לצפת בשנת ה'תקע"ח (1818). בגיל 15, בשנת ה'תרט"ו (1855), נישא לרחל בת רבי נחמן נתן קורונל, תלמיד חכם שבא מאמסטרדם. שנים רבות סמך על שולחן חותנו, וכך יכול היה להקדיש את זמנו ללימוד התורה. בילדותו למד אצל רבי יוסף שטיינהרט, שהיה בצעירותו תלמידו של רבי חיים מוולוז'ין. כבר בגיל 11 התלהב מתנועת המוסר וביקש מאביו לקנות לו את הספר "מסילת ישרים". בירושלים למד בבית המדרש אהלי יעקב, יחד עם חכמי העיר ובהם רבי מאיר אויערבך ורבי נחום משאדיק. רבו המובהק היה רבי משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא בעל "זית רענן". לאחר פטירתו, בשנת ה'תרל"ח (1878), התקרב לרבי יהושע לייב דיסקין והיה ממקורביו. התפרסם כאיש קדוש ובעל מופת, ונמנה עם דמויות המופת של היישוב הישן בירושלים. נהג בפרישות, בתעניות ובסיגופים. לפי המסופר, בצעירותו ישן בעמידה, ולאחר מכן על מחצלת על הרצפה. בלילות למד תורה במקומות נסתרים, ובחצות אמר תיקון חצות. היה בקי גדול בקבלה, והקפיד שלא לצאת מארץ ישראל. חיבוריו הם "ציץ הקודש", שאלות ותשובות בהלכה; "אמרות טהורות", מאמרי מוסר; ו"תיקון חצות", חיבור על מצוות תיקון חצות שהוציא בעילום שם. מכתביו לתלמידיו, ובהם עידוד והדרכה, קובצו בספר "צבי לצדיק" בעריכת תלמידו רבי יעקב משה חרל"פ, וצורפו אליהם תולדות חייו. רבי שמואל לוי ליקט את דברי המוסר שלו בספר "התרגשות הלב", שיצא במהדורה מחודשת בשנת ה'תשס"ו (2006), במלאת מאה שנה לפטירתו. תלמידו הנודע היה רבי יעקב משה חרל"פ, שהעריץ אותו. בין תלמידיו היו גם רבי ישעיהו חשין, רבי עקיבא פרוש, רבי צבי ווייספיש ורבי מאיר הלר. בנו היחיד, רבי בן ציון אברהם שפירא (ה'תרל"ג-ה'תש"ז, 1873-1947), שמר על כתבי אביו והיה מקובל בבית המדרש של הרש"ש, "בית אל". נפטר בירושלים בי"ב באלול ה'תרס"ו (1906), בגיל 66 בערך, ונקבר בחלקת הפרושים בהר הזיתים.
ספריו5
- אמרות טהורות
- התרגשות הלב
- צבי לצדיק
- ציץ הקודש
- תיקון חצות