
קשרים
- אביו
- רבי שלמה
- אמו
- חיה פרומה רבקה
- בני/בנות זוג
- אסתר הורוויץ
- רבותיו
- רבי חיים הלברשטאם מצאנזרבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא
מקומות בהם פעל
- מונקאטשאב"ד, אחר כך רב העיר ואדמו"ר (1881–1913)
תמצית ביוגרפית
נולד בי"א בתמוז ה'תר"י (1850) בסטריז'וב (פולין). אביו היה רבי שלמה שפירא, שלימים נעשה רבה של מונקאטש. למד אצל רבי חיים הלברשטאם מצאנז (בעל "דברי חיים"), ואחרי פטירתו אצל בנו רבי יחזקאל שרגא משינאווא. בשנת ה'תרמ"א (1881) התמנה אביו לרב מונקאטש, והוא שימש לצדו כאב"ד. אחרי פטירת אביו ירש את מקומו כרב העיר וכאדמו"ר השני בחסידות מונקאטש. בשנת ה'תרס"ח (1908) ייסד את "כולל מונקאטש ועשרת הגלילות", ובעקבותיו הוקמה בירושלים שכונת בתי מונקאטש. בין חיבוריו: "דרכי תשובה" על השולחן ערוך, "באר לחי ראי" על תיקוני הזוהר, שו"ת "צבי תפארת" ו"תפארת בנים". נפטר ביום טוב שני של סוכות, ט"ז בתשרי ה'תרע"ד (1913), ונקבר בבית העלמין במונקאטש. את מקומו מילא בנו היחיד, רבי חיים אלעזר שפירא, בעל "מנחת אלעזר".
תולדות חייו
נולד בי"א בתמוז ה'תר"י (1850) בעיירה סטריז'וב שבגליציה. אביו היה רבי שלמה שפירא, בעל "שם שלמה", ואמו חיה פרומה רבקה. הוא נקרא על שם רבי צבי הירש מזידיטשוב, שנפטר באותו יום. כבר בגיל שש אורס לאסתר, בתו של רבי חנינא הורוויץ רב אולנוב. החתונה נערכה באולנוב באדר ה'תרכ"ה (1865). בצעירותו למד אצל רבי חיים הלברשטאם מצאנז, בעל "דברי חיים". אחרי פטירתו נקשר לבנו, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. בשנת ה'תרמ"א (1881) התמנה אביו לרבה של מונקאטש שבהונגריה (היום מוקצ'בו, אוקראינה), והוא שימש לצדו כאב"ד. אחרי פטירת אביו מילא את מקומו כרב העיר וכאדמו"ר השני בחסידות מונקאטש. השלטונות ההונגריים הדיחו אותו מהמשרה הרשמית, משום שלא ידע הונגרית ולא נענה לדרישותיהם. הוא המשיך לכהן כרב באופן לא רשמי, ולימים שב לתפקידו. הוא התנגד לתנועה הציונית ולתנועת אגודת ישראל. בשנת ה'תרס"ח (1908) ייסד את "כולל מונקאטש ועשרת הגלילות", שתמך ביוצאי הונגריה שישבו בארץ ישראל. מכוח הכולל הוקמה לימים בירושלים שכונת בתי מונקאטש. חיבורו העיקרי הוא "דרכי תשובה" על השולחן ערוך יורה דעה, שמלקט את דברי הפוסקים והתשובות על כל סימן. הספר יצא בכמה חלקים ונעשה לספר יסוד בפסיקה בחלק זה של השולחן ערוך. עוד חיבר את "באר לחי ראי" על תיקוני הזוהר, את שו"ת "צבי תפארת", ואת "תפארת בנים" על התורה, על המועדים ועל ההגדה של פסח. נפטר ביום טוב שני של חג הסוכות, ט"ז בתשרי ה'תרע"ד (1913), במונקאטש, ונקבר באותו יום בבית העלמין של העיר. את מקומו מילא בנו היחיד, רבי חיים אלעזר שפירא, בעל "מנחת אלעזר".
ספריו4
- באר לחי רואי
- דרכי תשובה
- שו"ת צבי תפארת
- תפארת בנים