
רבי פנחס הורוביץ - בעל ההפלאה
נולדה'ת"צ·צ'ורטקוב
נפטרד בתמוז ה'תקס"ה, 01/07/1805 למניינם·פרנקפורט דמיין
נטמןבית העלמין היהודי הישן, פרנקפורט דמיין
רב פרנקפורט וראש הישיבה בה, מתלמידי המגיד ממזריטש, מחבר ספרי ההפלאה, המקנה ופנים יפות.
קשרים
- אביו
- רבי צבי הירש הורוביץ
- אמו
- מלכה הורוביץ
- ילדיו
- רבי צבי הירש הורוביץרבי מאיר יעקב הורוביץמריםמלכה
- רבותיו
- המגיד ממזריטשרבי צבי הירש הורוביץרבי נחום הורוביץ
- תלמידיו
- רבי משה סופררבי אברהם בינגרבי יצחק אריה וורמסר
מקומות בהם פעל
- מזריטשלמד אצל המגיד ממזריטש
- ויטקוברב העיר
- לחוביץ'רב העיר
- פרנקפורט דמייןרב העיר וראש ישיבה (1772–1805)
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'ת"צ (1730) בצ'ורטקוב (אוקראינה), לאביו רבי צבי הירש הורוביץ, רב העיר, ולמד תורה בבית אביו. הוא היה אחיו של רבי שמואל שמעלקא הורוביץ מניקלשבורג. בצעירותו למד עם אחיו זמן קצר בבית מדרשו של הגר"א, ואחר כך נסעו שניהם אל המגיד ממזריטש ונעשו מתלמידיו. כיהן ברבנות בוויטקוב ובלחוביץ', ובשנת ה'תקל"ב (1772) נבחר לרב וראש ישיבה בפרנקפורט דמיין, ושימש בתפקיד זה כשלושים ושלוש שנה. בין תלמידיו היה רבי משה סופר בעל "חתם סופר". בשנת ה'תקמ"ב (1782) יצא בדרשה נגד תרגום התורה לגרמנית של מנדלסון. חיבוריו: "ההפלאה" על מסכת כתובות, "המקנה" על מסכת קידושין, "פנים יפות" על התורה, "נתיבות לשבת" ושו"ת "גבעת פנחס". נפטר בד' בתמוז ה'תקס"ה (1805) בפרנקפורט ונקבר בבית העלמין היהודי הישן בעיר.
תולדות חייו
רבי פנחס הלוי הורוביץ נולד בשנת ה'ת"צ (1730) בצ'ורטקוב שבגליציה (אוקראינה), לאביו רבי צבי הירש הורוביץ, רב העיר, ולאמו מלכה. הוא היה מבני משפחת הורוביץ המיוחסת. את תורתו קיבל מאביו ומאחיו הגדול רבי נחום, ולמד יחד עם אחיו רבי שמואל שמעלקא, לימים רב ניקלשבורג. בצעירותם שהו האחים זמן קצר בבית מדרשו של הגר"א, ואחר כך נסעו אל רבי דב בער, המגיד ממזריטש, ונעשו מתלמידיו המובהקים וממחסידיו. בחיבורו "פנים יפות" על התורה הביא רבות מדברי רבו המגיד. בעודו צעיר כיהן ברבנות בוויטקוב שבפולין, ואחר כך בלחוביץ' שבליטא. בשנת ה'תקל"ב (1772) נבחר לרב ולראש ישיבה בפרנקפורט דמיין, אחת הקהילות החשובות באשכנז, ושימש בתפקיד כשלושים ושלוש שנה עד פטירתו. בפרנקפורט עמד בראש ישיבה גדולה, ושאלות בהלכה הגיעו אליו מקרוב ומרחוק. נודע גם כבעל צדקה גדול, והיה מעורב בענייני הקהילה. רבי פנחס עמד נגד ההשכלה המתפשטת בגרמניה. כשהופיע תרגום התורה לגרמנית של משה מנדלסון, דרש בשנת ה'תקמ"ב (1782) ברבים נגדו בבית הכנסת המרכזי בעיר, ופרסם את הדרשה בחוברת "תוכחת מוסר". חיבוריו נקראים על שם "ההפלאה": "ספר ההפלאה" (המכונה גם "כתובה") על מסכת כתובות, "המקנה" על מסכת קידושין ו"נתיבות לשבת" על הלכות שבת. בנוסף כתב את "פנים יפות" על התורה, שנדפס לאחר פטירתו, ופירוש על ההגדה. נכדו הוציא לאור את שו"ת "גבעת פנחס". חידושיו כתובים בקיצור ובבהירות, ונפוצו מאוד בעולם הישיבות. מתלמידיו בפרנקפורט: רבי משה סופר בעל "חתם סופר", רבי אברהם בינג, לימים רב וירצבורג, ורבי יצחק אריה וורמסר, הבעל שם ממיכלשטאט. בנו רבי צבי הירש ירש את מקומו ברבנות פרנקפורט. רבי פנחס נפטר בד' בתמוז ה'תקס"ה (1805) ונקבר בבית העלמין היהודי הישן בפרנקפורט.
ספריו6
- ההפלאה
- המקנה
- נתיבות לשבת
- פנים יפות
- שו"ת גבעת פנחס
- תוכחת מוסר