
קשרים
- בני/בנות זוג
- בת רבי חננאל בן שמואל
- ילדיו
- רבי דוד הנגידרבי עובדיה מימונירבי דוד מימוני - דוד הנגיד
מקומות בהם פעל
- פוסטאטנגיד יהודי מצרים ורופא החצר (1205–1237)
תמצית ביוגרפית
נולד בכ"ח בסיון ה'תתקמ"ו (1186) בפוסטאט-קהיר (מצרים), בנו של הרמב"ם. למד אצל אביו עד פטירתו בשנת ד'תתקס"ה (1204), כשהיה בן 18 בלבד, ומילא את מקומו כנגיד יהודי מצרים וכרופא בחצר השולטן אל-מלכ אל-כאמל. ניהל בית מדרש בקהיר, שבו למדו בעיקר את חיבורי אביו, והיה מראשי תנועת "חסידי מצרים". עסק כל ימיו בתורת אביו והגן עליה מפני המשיגים. בחיבורו "מלחמות ה'" הגן על "מורה הנבוכים", ובתשובותיו "ברכת אברהם" ו"מעשה נסים" השיב על השגות על "משנה תורה" ועל "ספר המצוות". חיבר את "המספיק לעובדי ה'" בערבית-יהודית, חיבור גדול שרובו אבד, ופירוש לתורה על דרך הפשט, שנשתמר ממנו רק חלקו. כתב גם תשובות בהלכה ומאמר על דרשות חז"ל. נפטר בי"ח בכסליו ד'תתקצ"ח (1237) בפוסטאט, בגיל 51.
תולדות חייו
רבי אברהם בן הרמב"ם נולד בכ"ח בסיון ד'תתקמ"ו (1186) בפוסטאט, היא קהיר העתיקה, שבמצרים. היה בנו של רבי משה בן מימון (הרמב"ם), שכתב עליו בחיבה רבה. נשא לאישה את בת רבי חננאל בן שמואל, ונולדו להם שני בנים: רבי דוד, שירש אחריו את משרת הנגיד, ורבי עובדיה. תורתו קיבל מאביו, שלימד אותו בעצמו. כשנפטר הרמב"ם בשנת ד'תתקס"ה (1204), היה רבי אברהם בן 18 בלבד. על אף גילו הצעיר מילא את מקום אביו: נעשה נגיד, כלומר ראש יהודי מצרים, ושימש רופא אישי לשולטן אל-מלכ אל-כאמל ומנהל בית החולים הכללי בקהיר. בקהיר ניהל בית מדרש שבו למדו תלמידים רבים, בעיקר את חיבורי אביו. היו לו תלמידים גם באלכסנדריה. כנגיד פעל לחיזוק שמירת המצוות בקהילות מצרים וטיפל בענייני הציבור. רבי אברהם היה מראשי התנועה שכונתה "חסידי מצרים". תנועה זו הדגישה עבודת ה' פנימית, פרישות ותיקון המידות. את שיטתו פרש בחיבורו הגדול "המספיק לעובדי ה'", שנכתב בערבית-יהודית כחיבור מקיף בהלכה ובמוסר. רוב החיבור אבד, ונשתמר בעיקר חלקו העוסק בדרכי עבודת ה'. חלק נכבד מפעלו הקדיש להגנה על תורת אביו. בחיבורו "מלחמות ה'" השיב לחולקים על "מורה הנבוכים" במחלוקת שהתעוררה בפרובנס ובצרפת. בקובצי התשובות "ברכת אברהם" ו"מעשה נסים" השיב על השגות שהשיגו חכמי דורו, ובהם רבי דניאל הבבלי, על "משנה תורה" ועל "ספר המצוות". חיבר גם פירוש לתורה בערבית על דרך הפשט, ונשתמרו ממנו הפירושים לספר בראשית ולספר שמות. עוד חיבר פירוש לתלמוד ותשובות בהלכה, ו"מעשה של ירושלמי", משל על חומרת השבועה. במאמרו הידוע על דרשות חז"ל ביאר את דרכי ההבנה של האגדות והמדרשים שבתלמוד. נפטר בי"ח בכסליו ד'תתקצ"ח (1237) בפוסטאט, בגיל 51, ובנו רבי דוד ירש את משרת הנגיד.
ספריו9
- הוספות לפירוש המשנה ולגיליונות הש"ס של אביו
- המספיק לעובדי ה'
- מאמר על דרשות חז"ל
- מלחמות ה'
- מעשה של ירושלמי
- פירוש לתורה
- פירוש לתלמוד
- שו"ת ברכת אברהם
- שו"ת מעשה נסים