
קשרים
- אביו
- רבי שלום הדאיה
- אמו
- שרה לבטון
- בני/בנות זוג
- לאה
- רבותיו
- רבי בן ציון מאיר חי עוזיאלרבי חיים אלבוחר
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תר"ע (1910) בירושלים לרבי שלום הדאיה ולשרה לבית לבטון. למד בבית המדרש דורש ציון אצל רבי חיים אלבוחר, ובהמשך בישיבת פורת יוסף, ושם גם מסר שיעורים. רבו המובהק היה רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל. הוא הסמיכו להוראה וראה בו את תלמידו העיקרי. כיהן כרב שכונת נחלאות וכדיין בבית הדין הספרדי בירושלים, ומשנת ה'תשי"ד (1954) כרב הר טוב ובית שמש. אחר כך עבר לחיפה, ושם כיהן כדיין כעשרים וחמש שנים ולבסוף כאב בית הדין. עמד גם בראש ישיבת אליהו בחיפה. תשובותיו וחידושיו יצאו לאור אחרי פטירתו בשלושה כרכים בשם "נחלת עזרא". נפטר בחיפה בערב פסח ה'תש"מ (1980) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
תולדות חייו
רבי עזרא הדאיה נולד בשנת ה'תר"ע (1910) בירושלים, בתקופת השלטון העות'מאני. אביו היה רבי שלום הדאיה ואמו שרה לבית לבטון. נשא לאשה את לאה, ונולדו להם שישה ילדים. בצעירותו למד בבית המדרש דורש ציון אצל רבי חיים אלבוחר, וכן בבית המדרש למורים של המזרחי. אחר כך למד בישיבת פורת יוסף ומסר בה שיעורים, וגם לימד בישיבת שערי ציון שייסד רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל. רבי עוזיאל הסמיכו לרבנות וראה בו את תלמידו העיקרי. הוא התכתב עמו בשאלות הלכה וסייע בעריכת כתביו. נהג לבקר בבתיהם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק ורבי איסר זלמן מלצר, והתייעץ עם רבי איסר זלמן בענייני הלכה. בשנים ה'תש"ו-ה'תש"י (1946-1950) כיהן כרב שכונת נחלאות בירושלים. בשנים ה'תש"ז-ה'תשי"א (1947-1951) היה דיין בבית הדין הספרדי בירושלים ומורה בדורש ציון. לאחר קום המדינה בחרו בו הרבנים הראשיים לחבר בוועדה שדנה בדיני שבת במדינה היהודית. משנת ה'תשי"ד (1954) כיהן כרב הר טוב ובית שמש, ובשנת ה'תשט"ז (1956) מונה לדיין רשמי. אחר כך עבר לחיפה. שם כיהן כדיין כעשרים וחמש שנים, יחד עם רבי יעקב רוזנטל ורבי ברוך רקובר, ולבסוף היה לאב בית הדין בעיר. עמד גם בראש ישיבת אליהו בחיפה. בשנת ה'תשל"ה (1975) התמודד על משרת הרב הראשי לחיפה ולא נבחר. תמך בהקמת מדינת ישראל, ובפסיקותיו דן גם בשאלות של שבת במדינה, כמו כתיבה של שוטרים בשבת בתנאים מסוימים וסחיטת תפוזים בשבת. מלבד כתיבת תורתו עסק גם בהבאת ספרים לדפוס. בשנת ה'תרפ"ט (1929) העתיק את חידושי הרמב"ן על הש"ס עבור הוצאת אור עולם, השתתף בעריכת "אוצר הפוסקים" על אבן העזר, והוציא לאור את הספר "קרבן נתנאל" של רבי נתנאל משה חבובה, אב"ד דמשק. תשובותיו וחידושיו יצאו לאור אחרי פטירתו בשם "נחלת עזרא" בשלושה כרכים: הראשון שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך, השני חידושים על הש"ס, הרמב"ם והשולחן ערוך, והשלישי פירוש על פרקי אבות ודרשות. נפטר בחיפה בערב פסח, י"ד בניסן ה'תש"מ (1980), כבן שבעים, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
ספריו1
- נחלת עזרא