נ

רבי נפתלי טרופ - הגרנ"ט

ר' נפתלי ראדינער

אחרוניםליטאים

נולדיג בניסן ה'תרל"א, 04/04/1871 למניינם·גרודנו

נפטרג בתשרי ה'תרפ"ט, 17/09/1928 למניינם·ראדין

נטמןבית העלמין, ראדין

ראש ישיבת ראדין במשך כעשרים וחמש שנה, מחבר חידושי הגרנ"ט על הש"ס.

קשרים

אביו
רבי משה שמואל טרופ
אמו
נעכע
בני/בנות זוג
פעשא לאה
ילדיו
רבי אברהם חיים טרופרבי ראובן טרופ
רבותיו
רבי שמחה זיסל זיורבי אליעזר גורדוןרבי נתן צבי פינקלרבי יצחק יעקב רבינוביץ

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בי"ג בניסן ה'תרל"א (1871) בגרודנו (בלארוס), לאביו רבי משה שמואל. בילדותו למד אצל אביו. בגיל חמש עשרה נכנס לישיבת קלם ולמד אצל רבי שמחה זיסל זיו (הסבא מקלם). לאחר מכן למד בישיבת טלז אצל רבי אליעזר גורדון, ובסלבודקה אצל רבי נתן צבי פינקל (הסבא מסלבודקה) ורבי יצחק יעקב רבינוביץ (רבי איצל'ה פוניבז'ר). כארבע שנים עמד בראש ישיבת אור החיים בסלבודקה. בשנת ה'תרס"ד (1904) נתמנה לראש ישיבת ראדין, שייסד רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים), ושם כיהן עד פטירתו. שיעוריו, בדרך עיון הדומה לשיטת בריסק, נפוצו בעולם הישיבות ונדפסו לאחר מותו בספר "חידושי הגרנ"ט" על סדרי נשים ונזיקין. נפטר בג' בתשרי ה'תרפ"ט (1928) ונקבר בראדין.

תולדות חייו

רבי נפתלי צבי טרופ נולד בי"ג בניסן ה'תרל"א (1871) בגרודנו, לאביו רבי משה שמואל ולאמו נעכע. את תורתו הראשונה קיבל מאביו. בהיותו כבן חמש עשרה נכנס לתלמוד תורה בקלם, אצל רבי שמחה זיסל זיו (הסבא מקלם), ושם ספג את דרכה של תנועת המוסר. כעבור כשנתיים עבר לישיבת טלז ולמד אצל רבי אליעזר גורדון, וכעבור כשנתיים נוספות עבר לישיבת סלבודקה. שם למד אצל רבי נתן צבי פינקל (הסבא מסלבודקה) ואצל רבי יצחק יעקב רבינוביץ (רבי איצל'ה פוניבז'ר), שהיה ראש ישיבה בסלבודקה. בגיל עשרים ושתיים בערך השתדך עם בתו של אחד מזקני סלבודקה, אך הכלה חלתה ונפטרה בתוך חודשים אחדים, לפני החתונה. כעבור כשנתיים נשא לאשה את פעשא לאה, בתו של העסקן אליעזר יעקב חבס. היא נפטרה מטיפוס בניסן ה'ת"ר (1920). כארבע שנים עמד רבי נפתלי בראש ישיבת אור החיים בסלבודקה. בי"א בניסן ה'תרס"ד (1904) הוצעה לו ראשות ישיבת ראדין, שייסד רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) ועמד בראשה. במשרה זו נודע שמו בכל עולם הישיבות, ועמה החלה תקופת הזוהר של הישיבה. בימי מלחמת העולם הראשונה גלתה הישיבה ממקומה, ובגלותה נפצע רבי נפתלי מרסיסי פגז. בשנת ה'תרפ"ה (1925) חזרה הישיבה לראדין. בסך הכל עמד בראשה כעשרים וחמש שנה. בלימודו נהג לעמוד על עומק הסוגיה מתוכה, בלי להזדקק תמיד להשוואה לסוגיות מקבילות, בדרך המקבילה לשיטת בריסק של רבי חיים סולובייצ'יק. מלבד שיעורי הגמרא לימד גם מקרא ואגדה, ובלילות שבת דרש בנושאים אלה. בתורת המוסר שקיבל מרבותיו התבלט במידותיו הטובות, בגמילות חסדים ובתפילה בכוונה רבה. מרוב התמדה סבל מכאבי ראש קשים, ונהג לכרוך מגבת רטובה סביב ראשו ולהמשיך ללמוד. שיעוריו בראדין הועתקו ונפוצו בישיבות. לאחר פטירתו נדפסו בספר "חידושי הגרנ"ט" על סדרי נשים ונזיקין ועל חלקים מסדרים אחרים, והספר נחשב לאחד מיסודות הלימוד העיוני בישיבות. בנו רבי אברהם חיים טרופ כיהן כראש ישיבה בראדין עד מלחמת העולם השנייה, ואחר כך עמד בראש ישיבת חפץ חיים בניו יורק ובראש ישיבת קרלין-סטולין. בנו רבי ראובן טרופ עלה לארץ ישראל עם תלמידי סלבודקה שייסדו את ישיבת כנסת ישראל בחברון, ולימים עמד בראש ישיבת הישוב החדש בתל אביב. בתו טויבע נישאה לרבי יהושע יצחק קמינצקי, מגדולי תלמידי ראדין ולימים רב בנובידבור, ושניהם נרצחו בשואה. בתו פייגע עטל נישאה לרבי ברוך יוסף פייוולזון, שנתמנה לאחר פטירת חותנו למגיד שיעור בישיבה. רבי נפתלי נפטר בג' בתשרי ה'תרפ"ט (1928), בן חמישים ושבע, ונקבר בראדין.

ספריו1

  • חידושי הגרנ"ט

קישורים חיצוניים