
רבי משה יהושע הגר האדמו"ר מויז'ניץ זי"ע - מויז'ניץ
הישועות משה
נולדיג בסיון ה'תרע"ו, 14/06/1916 למניינם·גרוסוורדיין
נפטרכ באדר ה'תשע"ב, 14/03/2012 למניינם
נטמןבית העלמין שומרי שבת, בני ברק
אדמו"ר ויז'ניץ בבני ברק ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, שתורתו נדפסה בספרי "ישועות משה".
קשרים
- אביו
- רבי חיים מאיר הגר
- אמו
- מרגלית לבית טברסקי
- בני/בנות זוג
- לאה אסתרשיינדל דייטש
- ילדיו
- רבי ישראל הגררבי מנחם מנדל הגרחנה חיה טברסקישרה רוקחסאשא טייטלבויםהינדא ארנסטר
- רבותיו
- רבי חיים מאיר הגררבי ישראל הגררבי אליעזר הגררבי אהרן ראטה
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד ב-יג סיון ה'תרע"ו (1916) בגרוסוורדיין (רומניה), לאביו רבי חיים מאיר הגר, לימים האדמו"ר מוויז'ניץ. בבחרותו למד בישיבת ויז'ניץ אצל דודו רבי אליעזר הגר בעל "דמשק אליעזר", ובגיל עשרים הוסמך לרבנות. בשנת ה'תרצ"ט (1939) נתמנה לרב העיירה וילחוביץ שבקרפטורוס, והקים בה תלמוד תורה וישיבה. בשנת ה'תש"ד (1944) נמלט עם משפחתו לרומניה, ומשם עלה לארץ ישראל. בשנת ה'תש"ה (1945) עמד בראש ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר בתל אביב, ובשנת 1952 נתמנה לרב קריית ויז'ניץ בבני ברק. בשנת ה'תשל"ב (1972), עם פטירת אביו, נעשה לאדמו"ר מוויז'ניץ, והרחיב מאוד את מוסדות החסידות. משנת ה'תשמ"ט (1989) כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. שיחותיו ודרשותיו נדפסו בקונטרסים רבים ובספרי "ישועות משה". נפטר ב-כ אדר ה'תשע"ב (2012), ונקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ שבבית העלמין שומרי שבת בבני ברק.
תולדות חייו
נולד ב-יג סיון ה'תרע"ו (1916) בגרוסוורדיין שבטרנסילבניה (היום אורדיה ברומניה). אביו היה רבי חיים מאיר הגר, לימים האדמו"ר מוויז'ניץ, ואמו מרגלית הייתה לבית טברסקי. נקרא על שם משה רבנו ויהושע בן נון, משום שקריאת התורה בשבוע לידתו עסקה בהם. בבחרותו למד בחברותא עם רבי משה אליעזר פרומוביץ, לימים רבה של ציילסהיים. בגיל שבע עשרה נסע לישיבת ויז'ניץ אצל דודו רבי אליעזר הגר בעל "דמשק אליעזר". לפי המסופר, המשיך ללמוד בעליית הגג גם לאחר כיבוי האורות. בגיל עשרים הוסמך לרבנות. בשנת ה'תרצ"ז (1937) חזר לגור ליד אביו בגרוסוורדיין, ולמד מזמן לזמן גם אצל גיסו רבי יהודה הורוויץ בקלויזנבורג ואצל דודו רבי מנחם מנדל מווישווא. בין רבותיו נמנים גם סבו רבי ישראל הגר בעל "אהבת ישראל" ואביו. בחורף ה'תרצ"ט (1939) בחרו בו בני העיירה וילחוביץ שבקרפטורוס לרבם. בשנת ה'תש"ב (1942) נשא לאשה את לאה אסתר, בתו של רבי חיים מנחם מנדל מדעעש. לאחר נישואיו גר שנה בדעש, ואחר כך שב לווילחוביץ, הקים בה תלמוד תורה ובשנת ה'תש"ד (1944) גם ישיבה. באדר ה'תש"ד, עם כניסת הצבא הגרמני להונגריה, נמלט עם משפחתו לגרוסוורדיין. ב-ח אייר ה'תש"ד הבריחו את הגבול לרומניה, וחסידי ויז'ניץ מציינים את היום הזה כ"יום הצלתו". באב ה'תש"ד הפליג מקונסטנצה באוניית המעפילים "מורינה" והגיע לחיפה. לאחר כמה ימים במחנה המעצר בעתלית השתקע בירושלים, והצטרף לחבורת "שומר אמונים" של רבי אהרן ראטה. באדר ה'תש"ה (1945) עבר לתל אביב, ודודו מינה אותו לראש ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר. אחרי פטירת דודו בשנת ה'תש"ו (1946) נשא גם בעול הכלכלי של הישיבה. בשנת 1952 עבר לקריית ויז'ניץ בבני ברק, ואביו מינה אותו לרב הקריה. בשנת ה'תשל"ב (1972), עם פטירת אביו, נעשה לאדמו"ר. סמוך לכך ייסד את ארגון "צעירי ויז'ניץ" לקירוב צעירים מבני החסידים שעלו מרומניה ומהונגריה, ותיקן לחסידיו סדר של שעת לימוד ברבים בכל ערב. בימיו גדלה החסידות מאוד, ובשנת ה'תש"ע (2010) צוינו שבעים שנה לפעילותו החינוכית ולהקמת המוסד השבעים של החסידות. בשנת ה'תש"ם (1980), בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל, הציע לקבוע לימוד יומי בספר "חובות הלבבות". משנת ה'תשמ"ט (1989) כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בימי חייו יצאו לאור קונטרסים רבים משיחותיו, ובהם "קונטרס הליקוטים", "אורחות חיים", "דברי מוסר", "דברות קודש", "דברי אלקים חיים" ו"דורשי ה'", שהם שיחות שנשא לפני תלמידיו בישיבה. לאחר פטירתו נקבצה תורתו בספרי "ישועות משה" על התורה ועל הש"ס ובכרכי ליקוטים ושיחות, ועל שמם הוא מכונה. על שמו נקראים ישיבת ישועות משה במודיעין עילית ובתי מדרש בכמה ערים. לאחר פטירת אשתו הראשונה נשא בשנת 1999 את שיינדל דייטש. בשנותיו האחרונות חלה, והופיע בציבור רק לעתים רחוקות. נפטר ב-כ אדר ה'תשע"ב (2012), אחרי כארבעים שנות אדמו"רות, ונקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ שבבית העלמין שומרי שבת בבני ברק. אחריו הוכתרו לאדמו"רים בניו רבי ישראל הגר ורבי מנחם מנדל הגר.
ספריו9
- אורחות חיים
- דברות קודש
- דברי אלקים חיים
- דברי מוסר
- דורשי ה'
- וידעת היום
- ישועות משה
- מכתבי קודש
- קונטרס הליקוטים