מ

רבי משה יאיר וינשטוק זי"ע

אחרוני זמננוחסידיםמקובלים

נולדיג באדר ה'תרנ"ט, 23/02/1899 למניינם·ירושלים

נפטרט באב ה'תשמ"ב, 29/07/1982 למניינם·ירושלים

מקובל והוגה חסידי בירושלים, תלמיד בעל הסולם, מחבר סידור הגאונים והמקובלים והחסידים וחיבורים רבים בקבלה.

קשרים

אביו
רבי מרדכי דוד וינשטוק
רבותיו
רבי יחיאל מיכל טיקוצינסקירבי יהודה לייב הלוי אשלגרבי חיים שאול הכהן דוויק

מקומות בהם פעל

  • ירושליםמקובל, ייסד את מתיבתא תורת חסד (עד 1982)

תמצית ביוגרפית

נולד בי"ג באדר ה'תרנ"ט (1899) בירושלים לאביו רבי מרדכי דוד וינשטוק, נכדו של רבי דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר הרביעי מלעלוב. למד בישיבת עץ חיים אצל רבי יחיאל מיכל טיקוצינסקי ובישיבת חיי עולם, ושם הוסמך להוראה. מה'תרפ"א (1921) למד קבלה אצל רבי יהודה לייב הלוי אשלג בעל "הסולם", והיה מתלמידיו הבולטים. למד קבלה גם אצל רבי חיים שאול הכהן דוויק. פעל בירושלים כמקובל והוגה חסידי, וייסד את מתיבתא "תורת חסד". חיבר כשמונים חיבורים, רובם בקבלה ובחסידות, ובהם "סידור הגאונים והמקובלים והחסידים", "שולחן המערכות", "נתיבות יאיר" על האדרות, וספרים על שושלת לעלוב: "קודש הלולים" ו"תפארת בית דוד". נפטר בט' באב ה'תשמ"ב (1982) בירושלים, לאחר מחלה ממושכת.

תולדות חייו

רבי בן ציון משה יאיר וינשטוק נולד בי"ג באדר ה'תרנ"ט (1899) בירושלים. אביו, רבי מרדכי דוד וינשטוק, היה צאצא לשושלות קרלין ולעלוב, וחתנו של רבי דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר הרביעי מלעלוב, שכונה בירושלים "ר' דודל'ה". סבו מצד אביו היה רבי ברוך בנימין וינשטוק, מדייני הקהילה האשכנזית בירושלים. אשתו, הדס דבורה, הייתה בת דודתו. בצעירותו למד בישיבת עץ חיים אצל רבי יחיאל מיכל טיקוצינסקי, וכן בישיבת חיי עולם שבעיר העתיקה, ושם הוסמך להוראה. בשנת ה'תרפ"א (1921) עלה לארץ רבי יהודה לייב הלוי אשלג, בעל "הסולם", ורבי משה יאיר החל ללמוד אצלו קבלה. הוא נמנה עם תלמידיו הבולטים. למד קבלה גם אצל רבי חיים שאול הכהן דוויק ואצל קרובו רבי ישעיה אשר זליג מרגליות, וניהל חליפת מכתבים בענייני נסתר עם רבי מאיר לנדאו. כל ימיו פעל בירושלים כמקובל, כהוגה חסידי וכמורה הוראה, וייסד את מתיבתא "תורת חסד". הוא צידד בדרכה של העדה החרדית, ועם זאת השתתף בקביעות בסעודה השלישית בשולחנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. מסופר שחיבר מספר חיבורים כמספר שנות חייו, ורובם עוסקים בקבלה ובחסידות. לצדם כתב גם שירה ומחקרים בתולדות חכמי ישראל. מחיבוריו: "סידור הגאונים והמקובלים והחסידים" בכרכים רבים; "שולחן המערכות" בסתרי החכמה; "נתיבות יאיר", פירוש על האדרא רבא והאדרא זוטא; ופירושים על ספר יצירה ועל סדר עולם. עוד כתב את "קדושת התורה ודקדוקיה" על המקרא, "מראה אדם", "אור הדעת", "כנור בן דוד" (שירה) ו"תולדות חכמי הדורות". לבית לעלוב הקדיש את "קודש הלולים" ו"תפארת בית דוד". נפטר לאחר מחלה ממושכת בט' באב ה'תשמ"ב (1982) בירושלים, בן שמונים ושלוש.

ספריו8

  • אור הדעת
  • כנור בן דוד
  • נתיבות יאיר
  • סידור הגאונים והמקובלים והחסידים
  • קדושת התורה ודקדוקיה
  • קודש הלולים
  • שולחן המערכות
  • תפארת בית דוד

קישורים חיצוניים