יהודה בר יקר - ר"י בר יקר

תמצית ביוגרפית

נולד ככל הנראה בפרובאנס (דרום צרפת) במחצית השנייה של המאה ה-12. בשלהי המאה ה-12 או בראשית המאה ה-13 נדד צפונה ולמד אצל רבי יצחק בן אברהם (הריצב"א) בדמפייר, מבעלי התוספות. אחר כך עבר לספרד, ובשנת ה'תתקע"ה (1215) שימש דיין בברצלונה. תלמידו המובהק היה הרמב"ן, שקיבל ממנו את תורת בעלי התוספות והרבה להביא את דבריו בחידושיו לתלמוד. חיבורו העיקרי הוא פירוש התפילות והברכות, שהרשב"א כינה אותו "מעיין גנים". חלק ממנו נדפס לראשונה בשנת ה'תשכ"ט (1969), ומובא הרבה בספרי הדורות שאחריו. חיבר גם פירוש לתלמוד הירושלמי, שאבד. נפטר בספרד בסביבות שנת ה'תתק"פ (1220).