
קשרים
- אביו
- רבי נח
- ילדיו
- רבי נח מלכוביץ'רבי אהרןרבי שלמה
- רבותיו
- רבי שלמה מקרליןרבי ברוך ממז'יבוז'רבי לוי יצחק מברדיטשוב
- תלמידיו
- רבי מיכל מלכוביץ'רבי משה מקובריןרבי שלום מווילייקהרבי ישראל מאיוויניץרבי יואל מצ'אפלי
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תק"ב (1742) בניסוויז' (בלארוס) לרבי נח, פרנס העיר, והתייתם מאביו בילדותו. בצעירותו נסע אל רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ואחר כך דבק ברבו המובהק רבי שלמה מקרלין. עוד למד אצל רבי ברוך ממז'יבוז'. אחרי פטירת רבי שלמה בשנת ה'תקנ"ב (1792) החל להנהיג עדת חסידים בלחוביץ', ואלפים נהו אחריו. בשנת ה'תקנ"ח (1798) נאסר בעקבות הלשנות, יחד עם רבי שניאור זלמן מלאדי ורבי אשר מסטולין, ושוחרר באותה שנה. כיהן כנשיא קופת מעות ארץ הקודש של כולל רייסין. בתורתו הדגיש את התפילה בהתלהבות ואת האמונה הפשוטה. דברי תורתו נדפסו אחרי פטירתו בספרים "אור ישרים", "תורת אבות" ו"דברי שלום". נפטר בי"ג בשבט ה'תק"ע (1810) בסטולין, כשבא לחתונת נכדו, ונקבר שם.
תולדות חייו
רבי מרדכי מלכוביץ' נולד בשנת ה'תק"ב (1742) בעיר ניסוויז' שבבלארוס. אביו, רבי נח, היה מפרנסי העיר ונפטר כשבנו היה עדיין ילד. לפי מסורת משפחתית היה מצאצאי רבי מרדכי יפה בעל "הלבוש", ולכן נקרא לעתים "מרדכי יפה". בצעירותו נסע אל רבי לוי יצחק מברדיטשוב, ולפי המסופר אמר עליו רבי לוי יצחק ששליש עולם עומד עליו. אחר כך דבק ברבי שלמה מקרלין, שהיה לרבו המובהק, ונמנה עם גדולי תלמידיו. עם חברו רבי אשר מסטולין נסע גם אל רבי ברוך ממז'יבוז'. אחרי פטירת רבי שלמה מקרלין בשנת ה'תקנ"ב (1792) נשאר תחילה בניסוויז', ואחר כך החל להנהיג עדה בעיר לחוביץ' שבליטא, שהייתה אז תחת שלטון רוסיה וכיום היא בבלארוס. אלפי חסידים נהו אחריו. בשנת ה'תקנ"ח (1798) נאסר בידי השלטונות הרוסיים, יחד עם רבי שניאור זלמן מלאדי ורבי אשר מסטולין, בעקבות הלשנות של מתנגדי החסידות, ושוחרר עוד באותה שנה. היה ידיד קרוב של רבי אברהם מקאליסק, אף שלא נפגשו מעולם. כיהן כנשיא קופת מעות ארץ הקודש מטעם כולל רייסין, דאג לכלכלת החסידים בארץ ישראל ונסע לאסוף כספים למענם. דרכו הייתה דרך חסידות קרלין, והוא הדגיש את התפילה בהתלהבות ואת האמונה הפשוטה. הוא הדריך את חסידיו לשנן בפיהם את עיקרי האמונה ואת שלושה עשר העיקרים, ולימד שהאמונה נקבעת בלב על ידי הדיבור. בדרך זו פירש את הפסוק "אבדה האמונה ונכרתה מפיהם": האמונה אובדת כשמפסיקים לבטא אותה בפה. הוא לא חיבר ספרים בעצמו, ודברי תורתו נדפסו אחרי פטירתו בספרים "דברי שלום" של נכדו רבי שלום מקוידנוב, "משמרת שלום", "אור ישרים", "תורת אבות" ו"מאירה דכיא". מבית מדרשו יצאו ענפי החסידות של קוברין, סלונים, קוידנוב ונובומינסק. בין תלמידיו היו רבי מיכל מלכוביץ', רבי משה מקוברין, רבי יחיאל רבה של ניי-מוש, רבי שלום מווילייקה, רבי ישראל מאיוויניץ, רבי יואל מצ'אפלי ורבי יוסף מדליאטיץ'. בנו רבי נח מלכוביץ' ממלא מקומו באדמו"רות ובנשיאות קופת ארץ ישראל. בנו רבי אהרן, חתנו של רבי אשר מסטולין, נפטר בחיי אביו בשנת ה'תקס"ו (1806), ובנו הוא רבי שלמה חיים פרלוב, מייסד חסידות קוידנוב. היה לו גם בן בשם רבי שלמה. נפטר בי"ג בשבט ה'תק"ע (1810), כבן שישים ושמונה, בסטולין, כשבא לשם לחתונת נכדו רבי שלמה חיים פרלוב, ונקבר שם.