מ

רבינו מרדכי הי"ד זי"ע - המרדכי הקדוש

ראשונים

נולד5000, ~1250 למניינם

נפטרכב באב ה'נ"ח, 01/08/1298 למניינם·נירנברג

מגדולי פוסקי אשכנז, תלמיד מהר"ם מרוטנבורג ורב נירנברג, מחבר ספר המרדכי על הש"ס.

קשרים

אביו
רבי הלל
בני/בנות זוג
זלדה
רבותיו
רבי מאיר מרוטנבורגרבינו פרץ מקורבילרבי משה הכהן ממגנצא

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בסביבות שנת ה'י' (1250) למשפחת חכמים מצאצאי הראב"ן. אביו היה רבי הלל. למד אצל רבי מאיר מרוטנבורג (מהר"ם מרוטנבורג), שממנו קיבל את עיקר תורתו, וכן אצל רבי משה הכהן ממגנצא ובבית מדרשו של רבינו פרץ בקורביל (צרפת). היה חתנו של רבי יחיאל מפריז. משנת ה'נ"א (1291) כיהן כרב בנירנברג (גרמניה) ועמד בראש ישיבתה. חיבורו "המרדכי" הוא קובץ פסקי הלכה על סוגיות הגמרא, הערוך על סדר הרי"ף ומלקט מדברי בעלי התוספות ומתשובות חכמי אשכנז. הוא נעשה לאחד ממקורות היסוד של ההלכה האשכנזית ונמסר בנוסח "ארוך" ובנוסח "קצר". נהרג על קידוש השם בנירנברג בפרעות רינדפלייש, בכ"ב באב ה'נ"ח (1298), יחד עם אשתו זלדה וחמשת ילדיו.

תולדות חייו

רבי מרדכי בן הלל נולד בסביבות שנת ה'י' (1250) למשפחת חכמים מחוגי התורה של אוסטריה. הוא היה מצאצאי רבי אליעזר בן נתן (הראב"ן), ומצד סבו של אביו היה קשור גם למשפחת רבי אליעזר בן יואל הלוי (הראבי"ה). אחיו, רבי אברהם, היה גם הוא מרבותיו, ונהרג אף הוא בגזירות שנת ה'נ"ח. את עיקר תורתו קיבל מרבי מאיר מרוטנבורג (מהר"ם מרוטנבורג), גדול חכמי אשכנז בדורו, ונמנה עם תלמידיו המובהקים. למד גם אצל רבי משה הכהן ממגנצא, ושהה בבית מדרשו של רבינו פרץ בקורביל (צרפת). שם נכתבו מלקטי תוספות שלו, ובהם התוספות על פרק "ערבי פסחים". נשא את זלדה, בתו של רבי יחיאל מפריז, ובכך היה גיסם של רבי יצחק מקורביל בעל הסמ"ק ושל רבי מאיר הכהן מרוטנבורג בעל "הגהות מיימוניות". משנת ה'נ"א (1291) כיהן כרב בנירנברג (גרמניה) ועמד בראש הישיבה בעיר. חיבורו הגדול, "המרדכי" (המכונה גם "מרדכי על הש"ס"), הוא קובץ פסקים ודיונים הלכתיים על סוגיות הגמרא, ערוך על סדר הלכות הרי"ף. הספר מלקט מדברי רש"י ובעלי התוספות ומתשובות רבות של חכמי אשכנז וצרפת, וחלק מתשובות אלה לא נשתמרו אלא בו. החיבור נמסר בשני נוסחים עיקריים, "ארוך" ו"קצר", ויש מן החוקרים שסברו שתלמידיו השלימו אותו אחרי מותו. כמה חכמים קיצרו אותו, ובהם רבי שמואל משלעטשטט בחיבור "מרדכי הקטן". הרמ"א כתב עליו הגהות, ורבי יוסף קארו הביא ממנו הרבה. כך נעשה "המרדכי" לאחד ממקורות היסוד של ההלכה האשכנזית ונדפס לצד הרי"ף. מיוחסים לו גם פיוטים וסליחות, שיר על דקדוק הלשון וחיבור בחרוזים על הלכות שחיטה. בשנת ה'נ"ח (1298) פרצו בגרמניה פרעות רינדפלייש. בערב שבת קודש, כ"ב באב ה'נ"ח, נהרג רבי מרדכי על קידוש השם בנירנברג, יחד עם אשתו זלדה וחמשת ילדיו. לפי מסורת ירושלמית מהמאה ה-17 הועלו עצמותיו לארץ ישראל ונקברו במערה סמוך לבית העלמין בהר הזיתים.

ספריו1

  • המרדכי

קישורים חיצוניים