מ

רבי מנשה סתהון זי"ע

אחרונים

נולדחאלב

נפטרכד באלול ה'תרל"ו, 13/09/1876 למניינם·אסכנדרון

נטמןאסכנדרון

רב בחלב ואב"ד צפת, מחבר "כנסייה לשם שמים" נגד מנהג האינדלוקו וספר המוסר "פרחי שושנים".

קשרים

אביו
רבי מטלוב סתהון
ילדיו
רבי הלל דוד סתהוןרבי חיים סתהון

מקומות בהם פעל

תמצית ביוגרפית

נולד בחלב (סוריה) לאביו רבי מטלוב סתהון, ממשפחה שמיוחסת גם למשפחת מנשה שהגיעה לחלב אחרי גירוש ספרד. התפרנס ממסחר בתבלינים ונודע כגדול בתורה, ונוסף על כך היה בקי בהנדסה, בחשבון, באסטרונומיה ובחכמת העיבור. שימש ברבנות בחלב. אחרי פטירת אשתו הראשונה נסע לירושלים, ובדרכו חזרה נתבקש לכהן כאב"ד צפת, וכיהן שם ארבע שנים. בשנת ה'תרל"ב (1872) חזר לחלב לכהן ברבנות, וכעבור כשנתיים מונה לרבה של אלכסנדריה. חיבר את "כנסייה לשם שמים" (ה'תרל"ד), שבו אסר את מנהג האינדלוקו, ואת השו"ת "מטה מנשה". ספר המוסר שלו "פרחי שושנים" נדפס אחרי מותו. חלה בדרכו לאלכסנדריה, ונפטר בכ"ד באלול ה'תרל"ו (1876) באסכנדרון, ושם נקבר.

תולדות חייו

רבי מנשה סתהון נולד בחלב שבסוריה לאביו רבי מטלוב, ממשפחת רבי אברהם סתהון. לפי המסורת המשפחתית המשפחה מיוחסת גם למשפחת מנשה, שהגיעה לחלב עם גירוש ספרד. בנעוריו התמסר ללימוד התורה, ומסופר עליו שחזר על התלמוד כולו עשר פעמים. לצד זה רכש השכלה רחבה בחכמות, ובהן הנדסה, חשבון, אסטרונומיה וחכמת העיבור. את פרנסתו מצא במסחר בתבלינים, ולא נהנה מן הרבנות. תחילה שימש ברבנות בעירו חלב. אחרי פטירת אשתו הראשונה עלה לירושלים. בדרכו חזרה נתבקש לכהן כאב"ד צפת, וכיהן בתפקיד ארבע שנים. בצפת נשא אישה שנייה ממשפחה אשכנזית, ושם נולד בנו רבי חיים סתהון, לימים מפוסקי צפת ומחבר הספר "ארץ חיים". בנו הבכור, רבי הלל דוד סתהון, היה מפוסקי חלב. בשנת ה'תרל"ב (1872) חזר לחלב ושב לכהן ברבנות העיר. עוד בתקופה זו פעל נגד מנהג ה"אינדלוקו", טקס של הקטרה וניסוך לשדים סביב מיטת החולה, שנראה בעיניו כעבודה זרה. בנושא זה חיבר את ספרו "כנסייה לשם שמים", פסק הלכה בן אחד עשר פרקים, שנדפס בירושלים בשנת ה'תרל"ד (1874) ובו הסכמות של רבנים רבים מחלב ומערי ארץ ישראל. חיבוריו האחרים נדפסו ברובם אחרי מותו. ספר השו"ת "מטה מנשה" נדפס מכתב ידו בשנת ה'תשס"ז (2007). ספר המוסר "פרחי שושנים" נדפס בארם צובה בשנת ה'תרע"ה (1915) על ידי נכדו. מחברת שכתב על כללי דקדוק הקריאה נדפסה בסוף הספר "פה אליהו" של רבי אליהו חמווי, ושו"ת נוסף שלו, "שפתי צדיק", נשאר בכתב יד. כמה מפיוטיו נכללו ב"שירת הבקשות". כשנתיים אחרי שובו לחלב מונה לרבה של אלכסנדריה שבמצרים. בדרכו לשם חלה, ונפטר בכ"ד באלול ה'תרל"ו (1876) בעיר אסכנדרון. הוא נקבר באסכנדרון.

ספריו4

  • כנסייה לשם שמים
  • מטה מנשה
  • פרחי שושנים
  • שפתי צדיק

קישורים חיצוניים