
קשרים
- אביו
- רבי נתנאל וייל
- בני/בנות זוג
- גיטל בת רבי יעקב אייגרשינקא בת מרדכי אופנהייםפראדה בת גבריאל ממנהיים
- ילדיו
- רבי אברהם ויילרבי נתן וייל
- רבותיו
- רבי נתנאל ויילרבי יהונתן אייבשיץרבי יחזקאל לנדא
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בליל יום הכיפורים ה'תפ"ב (1721) בפראג, לרבי נתנאל וייל בעל "קרבן נתנאל". בילדותו למד תורה מאביו, ובנעוריו למד בישיבתו של רבי יהונתן אייבשיץ. לאחר נישואיו ישב ללמוד בפראג אצל רבי יחזקאל לנדא בעל "נודע ביהודה". כיהן כרב בעיר אוטיץ שבבוהמיה. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תקכ"ט (1769) נקרא לרשת את מקומו, ושימש רב העיר קרלסרוהה עד פטירתו. נשא שלוש נשים, וכולן נפטרו בחייו. חיבורו היחיד שנדפס בחייו הוא "מרבה לספר" על הגדה של פסח. רוב חיבוריו נשארו בכתב יד ונדפסו בדורות האחרונים, ובהם שו"ת, חידושים על מסכת נידה, "גנזי המלך", "ברכת יום טוב" ו"אדני כסף". נפטר בי"ז בתשרי ה'תקס"ו (1805), ונקבר בקרלסרוהה ליד אביו.
תולדות חייו
רבי ידידיה טיאה וייל נולד בפראג בליל יום הכיפורים, י' בתשרי ה'תפ"ב (1721). אביו היה רבי נתנאל וייל, מחבר "קרבן נתנאל" על הרא"ש, שכיהן לימים כרב הראשי של מדינת באדן ורב העיר קרלסרוהה. את לימודיו הראשונים קיבל מאביו. בנעוריו עבר ללמוד בישיבתו של רבי יהונתן אייבשיץ. בסביבות שנת ה'תק"ד (1744) נשא את גיטל, בתו של רבי יעקב אייגר, ראש קהילת פראג. לאחר נישואיו המשיך ללמוד בפראג אצל רבי יחזקאל לנדא בעל "נודע ביהודה". בשלב מסוים כיהן כרב בעיר אוטיץ שבבוהמיה, ושימש בתפקיד זה כארבע שנים. הוא עזב את הרבנות בעקבות מחלת עיניים ונסע להתרפא בקרלסבד. משם חזר לפראג וישב בה כמה שנים. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תקכ"ט (1769) הוצע לו לרשת את מקומו כרב קרלסרוהה. בתחילה סירב, ולבסוף קיבל את המינוי. הוא עמד בראש הקהילה עד יום מותו. בשלב מסוים הוצעה מועמדותו גם לרבנות פיורדא ומנהיים, אך הדבר לא יצא לפועל. אשתו הראשונה גיטל נפטרה בסביבות ה'תקמ"ז (1787). אחריה נשא את שינקא בת מרדכי אופנהיים, שנפטרה באותה שנה. אשתו השלישית, פראדה בת גבריאל ממנהיים, נפטרה בשנת ה'תקס"א (1801). מבניו נודעו רבי אברהם וייל, שכיהן ברבנות, ורבי נתן וייל. חיבורו היחיד שנדפס בחייו הוא "מרבה לספר", פירוש על הגדה של פסח. הספר נדפס בקרלסרוהה בשנת ה'תקנ"א (1791) בעילום שם המחבר, ובראשו הסכמה שלו עצמו. רוב חיבוריו נשארו בכתב יד ונדפסו רק מאות שנים לאחר מכן. כך נדפסו "גנזי המלך" על מסכת מגילה ועל הלכות מגילה לרמב"ם, "ברכת יום טוב" על מסכת ביצה, "אדני כסף" על מסכת קידושין, ספר שו"ת וחידושים על מסכת נידה. כמו כן חיבר את "לבושי בדים" ואת "רטיות הגוף", פירוש על כתבי היפוקרטס שנשאר בכתב יד. נפטר בי"ז בתשרי ה'תקס"ו (1805) בקרלסרוהה, בגיל שמונים וארבע, ונקבר שם ליד קבר אביו.
ספריו8
- אדני כסף
- ברכת יום טוב
- גנזי המלך
- חידושים על מסכת נידה
- לבושי בדים
- מרבה לספר
- רטיות הגוף
- שו"ת רבי ידידיה טיאה וייל