
רבי מכלוף אבוחצירא זי"ע
נולדה'תרנ"ד, 1894 למניינם·תאפילאלת
נפטרח בשבט ה'תש"מ, 25/01/1980 למניינם·אשדוד
נטמןהר הזיתים, ירושלים· מיקום הקבר במפה
אב"ד מרקש ורב ארפוד ובני מלאל, מחבר שו"ת יפה שעה.
קשרים
- אביו
- רבי אליהו
- אמו
- חנה
- בני/בנות זוג
- מסעודה בת רבי שלמה אזרואלעזיזה
- ילדיו
- רבי יוסף אבוחציראעמרם אבוחצירארבי ישראל אבוחצירא
- רבותיו
- רבי יחיא אדהאן זי"ערבי יצחק אבוחצירא הי"ד - הראשוןרבי ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי)רבי שמואל אבוחצירארבי שלום אבוחצירארבי משה אטורג'מן
- תלמידיו
- רבי שמעון ביטוןרבי יחייה בן הראש
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בשנת ה'תרנ"ד (1894) בתאפילאלת (מרוקו) לאביו רבי אליהו אבוחצירא, נכדו של רבי יעקב אבוחצירא בעל "אביר יעקב". למד אצל בני משפחתו, ובהם רבי ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי) ורבי יחיא אדהאן, שלמד אצלו שבע שנים. בשנת 1920 עבר עם אביו לארפוד ושימש שם מורה צדק, ואחרי פטירת אביו בשנת 1926 כיהן במקומו כרב העיר. בשנת 1944 התמנה לרב בני מלאל והעיירות שסביבה. בשנת 1949 התמנה לסגן נשיא בית הדין הרבני העליון בקזבלנקה, ולאחר פחות משנה עבר לכהן כאב"ד מרקש והאזור, במקומו של רבי מרדכי קורקוס. בשנת 1966 עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים, ומשנת 1970 שימש רב קהילת "אביר יעקב" באשדוד. חיבר את שו"ת "יפה שעה" ואת "מאין יבוא", "קהלת יעקב" ו"מכלל יופי". נפטר באשדוד בח' בשבט ה'תש"ם (1980) ונקבר בהר הזיתים בירושלים.
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תרנ"ד (1894) בתאפילאלת שבדרום מרוקו. אביו היה רבי אליהו אבוחצירא, בנו של רבי אהרן ונכדו של רבי יעקב אבוחצירא בעל "אביר יעקב", ואמו הייתה חנה ("לאלה חנו"). נקרא על שם רבי מכלוף בן יוסף אבוחצירא, מאבות המשפחה. את לימודי המקרא למד אצל רבי מסעוד אמסלם ורבי מסעוד אצראף. גמרא למד כשנה אצל בן דוד אביו, רבי ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי), ואחר כך אצל דודיו רבי שמואל ורבי שלום אבוחצירא. שבע שנים למד אצל רבי יחיא אדהאן, אף הוא בן דוד אביו, וכן למד תקופה קצרה אצל רבי יצחק אבוחצירא (הראשון). בעודו נער, בגיל אחת עשרה, נשא את מסעודה בת רבי שלמה אזרואל. משנת 1917, כשהקרבות באזור שיבשו את סדרי הלימוד, למד אצל רבי משה אטורג'מן. בשנת 1920, בעת דיכוי המרד נגד הצרפתים, ברח עם משפחתו לארפוד. אביו כיהן שם כרב, והוא שימש מורה צדק. אחרי פטירת אביו בשנת 1926 מילא את מקומו כרב העיר. בשנת 1944 התמנה לרב בני מלאל והעיירות שסביבה. בשנת 1949 התמנה לסגן נשיא בית הדין הרבני העליון בקזבלנקה, ולאחר פחות משנה התפטר ועבר לכהן כאב בית הדין של מרקש והאזור, במקומו של רבי מרדכי קורקוס. קיים קשרים טובים עם בית המלוכה המרוקאי ועם הפחה של מרקש, ונעזר בהם לטובת היהודים ולחיזוק מעמד הרבנות. היה גם ממייסדי מועצת הרבנים של מרוקו. בשנת 1966 עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים, בשכונות המושבה הגרמנית ורחביה. אחרי פטירת בנו עמרם בשנת 1970 עבר לאשדוד וכיהן כרב קהילת "אביר יעקב". בשנותיו האחרונות פרש מהציבור, ובריאותו נחלשה. חיבר את שו"ת "יפה שעה"; את "מאין יבוא", על תרי"ג המצוות הרמוזות במילה "בראשית"; את "קהלת יעקב" על התנ"ך; ואת "מכלל יופי" על מאמרי חז"ל. בין תלמידיו היה רבי שמעון ביטון, לימים רב העיר בית שמש. מאשתו הראשונה מסעודה נולדו לו ארבע בנות ובן, רבי יוסף אבוחצירא, שהיה רב ודיין בפאס ולימים רב העיר יבנה. מאשתו השנייה עזיזה נולדו לו שני בנים ושתי בנות. בנו עמרם היה מנהל בית ספר וסגן ראש העיר קריית מלאכי, ובנו השני הוא רבי ישראל אבוחצירא מאשדוד. בתו ז'רמן נישאה לשר אהרן אבוחצירא. נפטר באשדוד בליל שבת, ח' בשבט ה'תש"ם (1980), ונקבר בבית העלמין היהודי בהר הזיתים בירושלים.
ספריו4
- מאין יבוא
- מכלל יופי
- קהלת יעקב
- שו"ת יפה שעה