מ

רבי מאיר שלום אבוחצירא זי"ע - בבא מאיר

אחרוני זמננומקובלים

נולדי בטבת ה'תרע"ז, 04/01/1917 למניינם·תאפילאלת

נפטריז בניסן ה'תשמ"ג, 31/03/1983 למניינם·אשדוד

נטמןהר הזיתים, ירושלים

רב מידלט וארפוד שבמרוקו ומקובל באשדוד, בנו הבכור של הבבא סאלי, פייטן ובעל מופתים.

קשרים

בני/בנות זוג
הרבנית שמחה (לבית שוקרון)הרבנית מזל
ילדיו
רבי אלעזר אבוחצירא זי"ע - בבא אלעזררבי דוד חי אבוחצירארבי רפאל אבוחצירארבי יקותיאל אבוחצירארבי ישועה אבוחצירארבי רחמים אבוחצירא

מקומות בהם פעל

  • מידלטרב העיר וראש ישיבת תומכי תמימים (1945–1953)
  • ארפודרב העיר (1953–1965)
  • יבנההתיישב לאחר עלייתו (מ-1965)
  • אשדודישב ופעל עד פטירתו (עד 1983)

תמצית ביוגרפית

נולד בי' בטבת ה'תרע"ז (1917) בחבל תאפילאלת שבמרוקו, בנו הבכור של רבי ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי) ושל הרבנית פרחה לבית אמסלם. בצעירותו נודע כעילוי בעל זיכרון מופלא, ובבר המצווה שלו בחן אותו אביו על מסכתות הש"ס. בגיל עשרים לערך נבחן לדיינות בבית הדין הרבני הגדול ברבאט, ובשנת ה'תש"ב (1942) הוסמך לרבנות. בשנת ה'תש"ה (1945) מונה לרב העיר מידלט ולראש ישיבת תומכי תמימים שבה, ובשנת ה'תשי"ג (1953) מונה לרב העיר ארפוד. בשנת ה'תשכ"ה (1965) עלה לארץ ישראל, ישב תחילה ביבנה ואחר כך באשדוד. נודע כבקי בכל התלמוד הבבלי, כמקובל ובעל מופתים, ורבים באו לבקש את עצתו וברכתו. חיבר פיוטים רבים, שנדפסו בספר "יגל יעקב", וחידושיו נדפסו ב"אור המאיר". נפטר באשדוד בי"ז בניסן ה'תשמ"ג (1983), כשנה לפני אביו, ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

תולדות חייו

נולד בי' בטבת ה'תרע"ז (1917) בחבל תאפילאלת שבדרום מרוקו, למשפחת אבוחצירא המיוחסת, צאצאי רבי יעקב אבוחצירא בעל "אביר יעקב". היה הבן הבכור של רבי ישראל אבוחצירא, הבבא סאלי, ושל הרבנית פרחה לבית אמסלם. כבר בילדותו נודע כעילוי בעל זיכרון מופלא. כשהגיע למצוות בחן אותו אביו על מסכתות הש"ס, והעיד שהוא בקי בהן. בגיל עשרים לערך נסע לבית הדין הרבני הגדול ברבאט כדי להיבחן לדיינות. לפי המסופר כתב אב בית הדין לאביו שבנו בא להיבחן ונמצא בוחן את הדיינים. בשנת ה'תש"ב (1942), בגיל עשרים וחמש לערך, הוסמך לרבנות. בשנת ה'תש"ה (1945) מונה לרב העיר מידלט שבמרוקו, ועמד גם בראש ישיבת תומכי תמימים של חב"ד בעיר. בשנת ה'תשי"ג (1953) מונה לרב העיר ארפוד. בשנת ה'תשכ"ה (1965) עלה לארץ ישראל. תחילה ישב ביבנה, ולאחר מכן קבע את מושבו באשדוד. נודע כבקי בכל התלמוד הבבלי בעל פה, כמקובל, וכמי שהקפיד הקפדה יתרה על שמירת העיניים. מסופרים עליו מופתים רבים, וכבר בחיי אביו נהרו אליו רבים לבקש את עצתו וברכתו. חיבר עשרות פיוטים ושירים, שחלקם נפוצו בקהילות יהודי מרוקו, והם קובצו בספר "יגל יעקב". חידושיו נדפסו בספר "אור המאיר". אשתו הראשונה, הרבנית שמחה לבית שוקרון, נפטרה במרוקו בשנת ה'תשכ"ה (1965) ונקברה במקנאס. ממנה נולדו רוב בניו וכל בנותיו. אשתו השנייה הייתה הרבנית מזל, שנודעה בצדקותיה, וממנה נולדו בניו רבי ישועה ורבי רחמים. בניו האחרים הם רבי אלעזר אבוחצירא בבאר שבע, רבי דוד חי אבוחצירא, רבה הראשי של נהריה, ורבי רפאל ורבי יקותיאל באשדוד. בנותיו נישאו לרבנים, ובהם רבי חיים פינטו, רבן של אשדוד וקריית מלאכי. בסוף ימיו חלה, ונפטר באשדוד בחול המועד פסח, י"ז בניסן ה'תשמ"ג (1983), כשנה לפני פטירת אביו. נקבר בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים, ולידו נקברו לימים אשתו מזל ובנו רבי אלעזר. על שמו נקראו מוסדות תורה, ובהם ישיבת "אור מאיר שמחה" בנהריה ובית המדרש "מאיר עיני ישראל" במירון, ובני משפחתו עורכים בכל שנה הילולה לזכרו.

ספריו2

  • אור המאיר
  • יגל יעקב

קישורים חיצוניים