
רבי מאיר - בעל הנס
נהוראי
נטמןקבר רבי מאיר בעל הנס, טבריה· מיקום הקבר במפה
תנא בדור הרביעי, תלמיד רבי עקיבא וחתן רבי חנינא בן תרדיון, שסתם משנה כמותו.
קשרים
- בני/בנות זוג
- ברוריה
- רבותיו
- רבי עקיבארבי ישמעאלאלישע בן אבויהרבי יהודה בן בבא
- תלמידיו
- רבי יהודה הנשיאסומכוסרבי שמעון בן אלעזררבי יוסי בן משולםרבי דוסתאי ברבי ינאי
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
תנא בדור הרביעי. למד תחילה אצל רבי ישמעאל ואחר כך אצל רבי עקיבא, שהיה רבו המובהק. למד תורה גם מפי אלישע בן אבויה, ורבי יהודה בן בבא סמך אותו. נשא לאישה את ברוריה, בתו של רבי חנינא בן תרדיון. אחרי מרד בר כוכבא היה מהחכמים שחידשו את הסנהדרין באושא, ושם כיהן בתפקיד "חכם" לצד רבן שמעון בן גמליאל הנשיא, עד שנחלק עמו. עמד בראש ישיבה, דרש בבית הכנסת בחמת שליד טבריה ופרנס את עצמו מכתיבת ספרי תורה. רבי יהודה הנשיא, תלמידו, ביסס את המשנה על שיטתו, ולכן נאמר: "סתם משנה - רבי מאיר". מסופר שנעשו לו ניסים רבים. בסוף ימיו יצא מן הארץ ולא שב אליה, ולפי התלמוד הירושלמי נפטר באסיה. לפי מסורת עממית הוא קבור בטבריה.
תולדות חייו
רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, דור אושא, וחי במאה השנייה לספירה. בני דורו היו רבי יהודה בר אילעאי, רבי יוסי בן חלפתא ורבי שמעון בר יוחאי. מסופר ששמו נקרא "מאיר" משום שהאיר עיני חכמים בהלכה, ויש שזיהו אותו עם החכם הנקרא נהוראי. בצעירותו למד אצל רבי ישמעאל ואחר כך אצל רבי עקיבא, שהיה רבו המובהק. יש אומרים שלמד גם אצל רבי אליעזר בן הורקנוס. כמו כן למד מפי אלישע בן אבויה, ונאמר עליו בתלמוד שאכל את התוך וזרק את הקליפה. רבי יהודה בן בבא סמך אותו לרבנות בימי גזירות השמד של הרומאים. בעיר שימש סופר סת"ם ופרנס את עצמו מכתיבת ספרי תורה. אשתו הראשונה הייתה ברוריה, בתו של רבי חנינא בן תרדיון, שהייתה ידועה כתלמידת חכמים. שני בניהם נפטרו בנערותם. אחרי מרד בר כוכבא היה מהחכמים שחידשו את הסנהדרין באושא שבגליל. רבן שמעון בן גמליאל היה הנשיא, רבי נתן היה אב בית הדין, ורבי מאיר כיהן בתפקיד "חכם". פעל בטבעין, באושא ובטבריה, עמד בראש ישיבה ודרש בבית הכנסת בחמת. משנתו שימשה יסוד לעריכת המשנה. רבי יהודה הנשיא, תלמידו, ביסס את עבודתו על שיטתו, ולכן נקבע: "סתם משנה - רבי מאיר". בין תלמידיו היו גם סומכוס, רבי שמעון בן אלעזר, רבי יוסי בן משולם, רבי דוסתאי ברבי ינאי ורבי יהודה בן שמוע. מסופר שנעשו לו ניסים רבים, ובהם הנס שבו הציל את גיסתו, בתו של רבי חנינא בן תרדיון, מידי הרומאים. בסוף ימיו יצא מארץ ישראל, ככל הנראה בשל עיסוקו בפדיון שבויים מידי הרומאים, ולא שב אליה. לפי התלמוד הירושלמי נפטר באסיה, וציווה להניח את ארונו על שפת הים כדי שגלי הים של ארץ ישראל יגיעו אליו. מאז המאה השלוש עשרה מזהים בטבריה קבר בשם "רבי מאיר בעל הנס". רבים נוהגים לעלות אליו ולתת צדקה לקופה הקרויה על שמו. יש חוקרים, ובהם הרב ראובן מרגליות, שסברו שרבי מאיר בעל הנס אינו התנא רבי מאיר.
מתורתו
מאיר