
רבי מאיר מרגליות זי"ע
נפטרי באייר ה'תק"נ, 24/04/1790 למניינם·אוסטרהא
נטמןבית העלמין העתיק, אוסטרהא
רב ואב"ד לבוב ואוסטרהא, מראשוני תלמידי הבעש"ט, מחבר שו"ת מאיר נתיבים ואור עולם.
קשרים
- אביו
- רבי צבי הירש
- אמו
- שיינציא בת רבי מרדכי מרדוש
- בני/בנות זוג
- בת רבי חיים מהורודנקארייזל
- ילדיו
- רבי שאול מרגליותרבי יוסף נחמן מרגליותרבי בצלאל מרגליותרבי מרדכי נפתלי מרגליותרבי שלמה דובער מרגליות
- רבותיו
- רבי ישראל בעל שם טוב
מקומות בהם פעל
תמצית ביוגרפית
נולד בסביבות ה'תס"ז לאביו רבי צבי הירש מרגליות, רבה של יאזלוביץ. כבר בילדותו התקרב לרבי ישראל בעל שם טוב, עוד לפני התגלותו, והיה מראשוני תלמידיו. בתחילה כיהן כדיין בברודי, ואחר כך כרב ואב"ד בהורודנקה וביאזלוביץ. בשנת ה'תקי"ד (1754) נבחר לרבה של לבוב ושל המחוז כולו, ולתקופה מסוימת כיהן גם ברבנות קומרנא. בשנת 1775 מונה בצו מלך פולין לרב בברסלב, ובשנת ה'תקל"ז (1777) לרב ואב"ד אוסטרהא וגלילותיה, ושם כיהן עד פטירתו. בין חיבוריו: שו"ת וחידושים "מאיר נתיבים", "אור עולם" על תרי"ג המצוות, "דרך הטוב והישר" על ארבעת חלקי השולחן ערוך והספר הקבלי "סוד יכין ובועז". נפטר בי' באייר ה'תק"נ (1790) באוסטרהא, ונקבר בבית העלמין שם סמוך לקבר המהרש"א.
תולדות חייו
נולד בסביבות ה'תס"ז לאביו רבי צבי הירש מרגליות, רבה של יאזלוביץ (אוקראינה). אמו שיינציא הייתה בתו של רבי מרדכי מרדוש, אב"ד המבורג. הוא צאצא למשפחת מרגליות המיוחסת, שהעמידה רבנים רבים בגליציה ובפודוליה. כבר בילדותו התקרב לרבי ישראל בעל שם טוב, עוד לפני שהתגלה הבעש"ט ברבים, ונמנה עם ראשוני תלמידיו ומקורביו. בחיבוריו הזכיר את רבו ואת דברי תורתו. כך היה לאחד הרבנים הראשונים שבאו מעולם הרבנות המסורתית ונקשרו לתנועת החסידות בראשיתה. את דרכו ברבנות התחיל כדיין בברודי. אחר כך כיהן כרב ואב"ד בהורודנקה, ולאחר מכן בעיר אביו, יאזלוביץ. בשנת ה'תקי"ד (1754) נבחר לרבה של לבוב ושל המחוז כולו, ולתקופה מסוימת כיהן גם ברבנות קומרנא. בשנת 1775 מונה בצו של מלך פולין סטניסלאב אוגוסט פוניאטובסקי לרב בברסלב ובאוקראינה. ביולי 1777 (ה'תקל"ז) מונה לרב ואב"ד אוסטרהא וגלילותיה, ושם כיהן עד יום פטירתו. חיבוריו עוסקים בהלכה, בפרשנות ובקבלה. "מאיר נתיבים" כולל שני חלקים: שאלות ותשובות, וחידושי תורה. הספר נדפס בפולנאה בשנת ה'תקנ"א. "אור עולם" על תרי"ג המצוות נדפס בפולנאה בשנת ה'תקנ"ה. "דרך הטוב והישר" על ארבעת חלקי השולחן ערוך נדפס בשנת ה'תקנ"ט. לצדם חיבר את "סוד יכין ובועז", ספר בקבלה ובתורת החסידות. בנישואיו הראשונים נשא את בתו של רבי חיים מהורודנקא. בנישואיו השניים נשא את רייזל, אלמנתו של רבי משולם זלמן אשכנזי מפומוריאני, וגידל את בנה רבי משולם זלמן אשכנזי, לימים רבה של לובלין. בניו כיהנו ברבנות: רבי שאול היה אב"ד לובלין, רבי יוסף נחמן אב"ד פולנאה, רבי מרדכי נפתלי אב"ד הרימאיליב, ורבי בצלאל מילא את מקומו באוסטרהא. בן נוסף היה רבי שלמה דובער. חתניו היו רבי נפתלי הירץ הכהן משרגורוד ורבי שמחה כ"ץ מאוסטרהא. נפטר בי' באייר ה'תק"נ (1790) באוסטרהא, ונקבר בבית העלמין של העיר סמוך לקבר המהרש"א.
ספריו4
- אור עולם
- דרך הטוב והישר
- מאיר נתיבים
- סוד יכין ובועז